פסיפס חברתי לאוהבי המורשת הישראלית
פרויקט מסע ייחודי וראשון מסוגו בפייסבוק, אודות אנשים נפלאים בארצנו היפה
סיכום 100 הפרקים הראשונים – בפסיפס החברתי לאוהבי המורשת הישראלית:
1. עמוס ז'ורבסקי – הישראלי הראשון שהתחרה במרוץ בינלאומי עם סברה ספורט.
2. אהוד קשטן ואבי שפייזמן – האחראים לשיפוץ הג'יפ ההיסטורי מהר הצופים.
3. אסנת שטיינברג – הקיבוצניקית המוכשרת מצרעה שכבשה את אירופה.
4. שרוליק פלג – הבן הראשון שנולד בשדות קיבוץ חפציבה שלמרגלות הגלבוע.
5. רחל דהן – (דודה 'רשל') – אישה רבת קסם, המקרינה אור על כל סובביה.
6. אברהם גרינברג – המורה של המדינה למקצועות חשמל רכב ודיאגנוסטיקה.
7. אביבה בן רפאל – הישראלית הראשונה שקיבלה את אות האבירות האנגלי.
8. עודד לנדאו – השריף של הצפון, שנשאר מעורב ואכפתי גם בצאתו לגמלאות.
9. אלוף שלמה ענבר – הגיבור האמיתי, מאחורי הקלעים, במלחמת יום הכיפורים.
10. ציפי אריה – הישראלית האולטימטיבית, עם סיפור מופלא של קיבוץ גלויות.
11. מני בן זכריה – העורך הראשון של מגזין 'מגה-מוטור' – תודה על מה שהיית.
12. רב-אלוף רפאל איתן (רפול) – האוגדונר שלימד אותי להאמין בצדקת דרכנו.
13. זאב ואדאס – חברי היקר, ששאף בכל שלבי חייו להיות פייטר וישראלי אמיתי.
14. לימור חן מספי – הנסיכה היפהפייה וסיפור משפחתה המיוחד מארץ האגדות.
15. עשרת הפרחים שנקטפו מקיבוץ חפציבה, והאירוע המכונן לחינוך התעבורתי.
16. ד"ר מארק ליטבק – הרופא שלמד את תורתו שנתיים במנזר מבודד במונגוליה.
17. אינג' יצחק רז – סוד תבונתו וחכמתו של יושב ראש לשכת המהנדסים בישראל.
18. אריאל הרשקוביץ – בונה המכוניות הצעיר ביותר בישראל, שעתידו הגדול לפניו.
19. שמעון ולינסקי – מותג התחבורה האהוב של ישראל. פרידה מאחד ויחיד בדורו.
20. פלה קידר – הילדה היפה עם הצמות; והפולניה הראשונה שפגשתי בילדותי.
21. מרים רפס – סיפורה המדהים על גבורה והישרדות במלחמת העולם השנייה.
22. אנה חלפה – חסידת אומות העולם, שנתנה מקלט בפולין וקיבלה מולדת חדשה
23. אל"מ גדעון גורדון – מפקד חטיבה 670 במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן.
24. חיילים, לוחמים, מפקדים ובני מחזורי – שהשתתפו בקשה שבמלחמות ישראל.
25. ההלם והשיתוף של אזרחי מדינת ישראל ביום בו פרצה מלחמת יום הכיפורים.
26. דוד זלמן – מהנדס הרכב שתכנן את מכונית השרד המפוארת של הנשיא שזר.
27. מקצועני יחידת התקשורת של פיקוד דרום, בפעילותם במלחמת יום הכיפורים.
28. יענקל'ה גבע – איש המדבר ואהבת הארץ, שהקים את חוות נחל החווארים.
29. תת-אלוף דוד לסקוב – גאון הטכנולוגיה של צה"ל, שיאן ג'ינס ומפקדי הנערץ.
30. אימא שלי, שושנה – סוג של ארץ ישראל היפה, המוצאת ברכה בכל עמלה.
31. עמית אביעד – כמה מילים על אהבה לנסיכת נס-ציונה, ביום מיוחד בחייה.
32. סמדר ויוחנן יונצ'ה ממושב מחסיה, השומרים על מורשת יהודי קוצ'ין מהודו.
33. אלכס זיסקוביץ – חבר נעוריי ובן כיתתי, שנהרג בסיני במלחמת יום הכיפורים.
34. מוטי לבני – מקצוען הבטיחות המוסמך ביותר בישראל, ועוד על ייחודיותו.
35. פרופ' יורם סלומון – המתנה לאנושות, הדמות האיכותית ועתיד פרסי נובל.
36. ליבי קוסקס – גם אלף מילים לא יספיקו לתאר את מקצת מתרומתה למדינה.
37. שרגא אורן – מנהל הייצור המיתולוגי של תעשיית הרכב – בליילנד אשדוד.
38. אתי קרן – האימא הדואגת של שמאי הרכב בישראל, שחיפשה את ייעוד חייה.
39. שמעון ולינסקי – דברים לזכרו ולפועלו, בכינוס השנתי של מהנדסי ישראל.
40. יוסי כהן – החבר הכי מקורי שלי, שמשפחתו בפקיעין עוד מתקופת בית שני.
41. הגיבורים השקופים – מקצועני מחלקת רדיו-טלפון (צ"ן) במובלעת הסורית.
42. שאול שרון – האיש שחשב לטווח ארוך בקידום החינוך התעבורתי וטכנולוגי.
43. חנוך קוסובסקי – יליד גדרה ולוחם בגדוד "הפורצים" בחזית לשחרור ירושלים.
44. שמואל אשל – איש אכפתי השואף לשלמות; והטרגדיה בדרך האטלנטית.
45. הסיפור על לוחמי התקשורת בהר בנטל המושלג; והחמור המגויס שלי 'אסד'.
46. רפי הרשקוביץ (רלקס) – כשאיכות פוגשת מקצועיות; וסיפור אהבה מיוחד.
47. ריאד עיד – בן או בת. על טכניקות מוכחות לעשיית אהבה ובחירת מין הילוד.
48. פרופ' אבישי ברוורמן, מומחי איכות הסביבה והאנשים הירוקים שבסביבתי.
49. יענקל'ה הללי – החבר הפלסטינאי / כנעני הכי מצחיק, המוכר במועדון החמש.
50. השכן מהגבעה ממול לבית מגוריי – מפעל ההנצחה והמורשת לנשיא ווייצמן.
51. אמציה גזית – איש חשיבה מקורי ויצירתי, שבחר בחיי אושר ולא בחיי עושר.
52. חיילות גדוד הקשר של אוגדה 36 ושירות בנות – יש חיים אחרי המלחמה.
53. אהרון מזיא – קווים לדמותו ולפועלו של המנהל המיתולוגי של אורט רחובות.
54. נצ"מ מאיר אור – ראש מחלקת התנועה הפורש ובוחני תאונות דרכים במשטרה.
55. אבי רונן – כשתבונה ואהבת הארץ נפגשות יחדיו עם התעשייה הביטחונית.
56. מיקי ברקוביץ – זיכרונות מהטירונות המשותפת, ופרס מפעל חיים למצוינות.
57. גיל-גיל, בני משפחתי הנפלאים, ואירועי יום ההולדת שהפתיעו אף אותי.
58. צבי עינת – כשמצוינות ומקצועיות נפגשים; וסיפורה של קהילת יהודי עירק.
59. סמנתה – תכנת ההפעלה האנושית: על אוטומציה, מחשבים וסמארטפונים.
60. הפנינה שבכתר – הצעת הנישואין המפתיעה ומתכוני הזהב לזוגיות יציבה.
61. אלי "ידי זהב"; וכיצד התפתחה אהבתנו המשותפת למכוניות ולעולם הרכב.
62. נימרוד – ילד טבע מקסים שלי; וברכות לנישואיו עם דנה – בחירת ליבו.
63. סלים והבי – דרוזי גאה, ישראלי בנשמתו, אוהב הארץ וקצין צה"ל מוערך.
64. מירל'ה קליבנר – המורה לטבע והמחנכת שלי לאהבת הארץ ולשימורה.
65. ד"ר אבי איזנטל – הכרות עם דמות מיוחדת, אנושיות, חכמה וביקורתיות.
66. שמואל קוברסקי – הסנדלר של נס-ציונה, שעבר את השואה ובחר בחיים.
67. חברותיי וחבריי ברשת החברתית, ביום השנה לפרויקט הייחודי בפייסבוק.
68. יגאל רביד ותכניתו המושקעת "המפתחות בפנים", בערוץ הממלכתי – 1.
69. החברים שאינם והחברים הרבים שישנם. חשבון נפש ביום העצמאות.
70. אל"מ יעקב סלעי – קצין וג'נטלמן – מפקד הגש"ח באוגדת רמת הגולן.
71. פרופ' טובה רוזנבלום – ראש המכון לחקר הגורם האנושי לתאונות דרכים.
72. אלכס גורדון – החבר עם הגיטרה, הטכניון בחיפה והיוזמות הטכנולוגיות.
73. משה ברנדווין – איש של יצירה ועבודה, אוהב אדם ומשפחה – תודה לך.
74. עובדי מפעל פיניציה בציפורית, שקיבלו לשבועות ארץ זבת חלב וגז טבעי.
75. אתי וילנאי – ילדת טבע עם שפע רעיונות מקוריים לבטיחות בדרכים.
76. מבט ישראלי סקרני, על נימוסים ותכונות חברתיות של התושבים בלונדון.
77. צאצאי לוחמי הפלמ"ח והאצ"ל – אחים מול אחים עם נשק ביד – לקחים.
78. דוד שביט – מחווה לחבר מכובד במועדון היוקרתי של "דור הנפילים".
79. דור המחר של שמאי הרכב, ג'ו קריידן ומגמות בחינוך הטכנולוגי בישראל.
80. סורין כריסטנסין – רב האומן מדנמרק, ששיתף אותנו מניסיונו המקצועי.
81. אשר דרעי מאשדוד – סיפור גבורתו ב"צוק איתן", והוקרה ללוחמי האש.
82. משה קירמאייר – דמות חינוכית, בעלת חזון ויוזמה, שאינו נח לרגע קט.
83. לילך תדמור – אלופת ישראל הפרטית שלנו, בזכות המקצועיות והרגישות.
84. אנשל שרצקי – אוד מוצל מהתופת בשואה; וצאת משלחת התקווה לפולין.
85. חברותיי וחבריי, ממשרד התחבורה, במשלחת למחנות הריכוז וההשמדה.
86. מה זאת אהבה? אלפיים מילים על חברות, זוגיות ארוכת טווח ונאמנות.
87. דיאלוג עם הזמן; חבריי ממלחמת כיפורים; מוטי שוע; והקרב על הזיכרון.
88. גיל-גיל כבר בן שלוש; שלמה להט; דן אלמגור; ושחרורו של גלעד שליט.
89. מרים גיני – הנסיכה הספרדייה של ירושלים; וסיפור על שושלת מפוארת.
90. אורי מיימון – הראש הישראלי ממציא לנו פטנטים ומלהיב את עולם הרכב.
91. עו"ד יורם צומן – גם עם חוש הומור וגם תימני מושרש משכונת מרמורק.
92. כרמלה מגן – אישה חזקה בתחבורה; תקרת הזכוכית ומעמד האישה.
93. יקי אנוך ולוי יצחק – מפגש פסגה של אושיות משפיעות על ענף הרכב.
94. חברי ארגון חברות ההסעה בישראל, התורמים לקידום הבטיחות בארץ.
95. ישראל שמיד – האזרח מספר אחד של נס-ציונה; ודגל העבודה העברית.
96. אביגדור שפייזמן – רב אומן ונדיב לב, שנפרד מאיתנו בסערה הגדולה.
97. ציפי אריה – על חברות, רעות ותמיכה הדדית במקום העבודה המשותף.
98. אריאל (אריק) שרון – האדריכל שיצק את מדינת ישראל של ימינו, בדמותו.
99. עמותת אור ירוק; מומחי מכוניות המחר וברכות למנהל אגף הרכב הנבחר.
100. אילן בן-ארצי וחבורת בוננזה, המבינים בסוסים והסוסים שמבינים אותם.
101. פרויקט מסע ייחודי וראשון מסוגו ברשת החברתית.
102. את הגשם תן רק בעתו, ועכשיו באביב זה עת הפרחים.
103. מילים לזיכרון השואה שבחרתי לומר לעמיתיי במיידנק.
104. אפרים אילין – האיש שתרם לעצמאות המדינה והספינה "נורה".
105. חזי יהלומי, הממחיש את הערך האמיתי של הצבת מטרות והשגתן.
106. מחווה מיוחד בכיכר לזכרם של שמעון ולינסקי וגב' בלהה טל.
107. דיאלוג על הפערים החברתיים והעדתיים, חיים טופול ונקודת מפנה.
108. הקרב שאחרי הקרב. תיקון היסטורי למורשת אירועי סולטן יעקוב.
109. עמיתיי, חובבי הספרות העברית והעדר ספרות מקצועית בשבוע הספר.
110. ארץ שופעת חלב, דבש ו…גז טבעי. דיון שהשתתפתי בו בכנסת.
111. אבי שחר – המנכ"ל המיתולוגי של מפעלי תובלה – סלע הארץ.
112. אבי קוסטו – מנכ"ל חובק עולם ושותף לקידום ההובלה בישראל.
113. אזרחי המדינה השואפים שהחוק והצדק יהיו אחידים – קריקטורה.
114. אריה יזדי – קופסה שחורה בלב, וטכוגרף אנלוגי להפחתת תאונות.
115. לימור – הנסיכה הסינית שלנו, והקשר עם טרומפלדור קטוע היד.
116. שותפיי למסע בעקבות התרבות והפולקלור בפסטיבל אדינבורו.
117. אבי בראון – הנצחה מיוחדת לזכרו של חבר ילדות נערץ.
118. דן אלמגור – היוצר והשכן הג'ינג'י המפורסם של נכדיי.
119. החברים והחיילים שלי, שיצאנו יחדיו לקשה במלחמות ישראל.
120. אין כמו יפו בלילות. ברכות לזוג הצעיר וטיפים לאהבה ממושכת.
121. שמעון סודאי – יו"ר ארגון קציני הבטיחות וחזון האפס תאונות.
122. אפרים ניר – פיילוט מוסך מומחה והגברת התחרות בתחזוקת הרכב.
123. ספר כיס חדש ומקורי לקציני הבטיחות ולמשנעים חומרים מסוכנים.
124. גננות ומורות לגיל הרך, הנותנות כתף למאמץ הלאומי למניעת תאונות.
125. רפול – זוכרים את דמותו, את אומץ ליבו במלחמה ותרומתו למדינה.
126. רוכש הרכב הישראלי היושב על הגדר לקראת שנת מודל 2016.
127. אבי שפייזמן – איש המטרות, שחשב מחוץ לקופסה והטביע חותם.
128. סבא בנימין וסיפור גבורתו במאורעות תרפ"ט שהתרחשו בתל-אביב.
129. הטילים שנפלו בלילה הראשון על ישראל, וחבריי במערך נחשי הצפע.
130. ד"ר מאיר נעמן – על פסיכולוגיה שימושית וכניסה לנבכי הנשמה.
131. נכד מתוק ויפה עיניים כחולות נולד לנו. הנסיך מיכאל שמו. כן ירבו.
132. אברום אורבוך – קולגה מקצועית וגיבור 'מלחמת הטרקטורים' בלטרון.
133. פרידה ממפקדי, האלוף יאנוש בן-גל, במקום שבו פגשתי אותו לראשונה.
134. סיפורו של מלח הארץ הזאת, שלרוב הוא איש צנוע ונחבא אל הכלים.
135. ילדי הפרחים ונערי גבעות הכורכר של נס-ציונה, והברכות המתוקות.
136. שנתיים בלי אריק שרון – מנהיג בתכונותיו, שתמיד קם כעוף החול.
137. רק לראות את עיניו הנוצצות של רפי הרשקוביץ – האיש והאגדה.
138. מתילדה – ילדת הפרחים שלי, וגעגועים משותפים לחופי סיני הקסומים.
139. רונן לוי – היו"ר הדומיננטי של איגוד המוסכים ופורום התיקון הבטוח.
140. יענק'לה הללי – הכנעני שנולד בחברון ונשאר קצין בטיחות צעיר לנצח.
141. פניאל מונטבליסקי – איש המעש והטבע, שמצא את עיר המקלט בשרון.
142. ד"ר יעקב שיינין, מאיר אלרם מהרלב"ד ועמיתיי לבטיחות בדרכים.
143. יוסי שריד והסיפור על פרשת הדובונים האמריקאים במלחמת ההתשה.
144. העדה הדרוזית מציינת את חג הנביא נבי שועייב, וביקור נשיא המדינה.
145. אהוד קשטן ואבי שפייזמן, המקצוענים, שחברו להחזיר עטרה ליושנה.
146. אבי הסוסיתא והניסיון להאכיל גמלים רעבים בפיברגלס בספריי.
147. סלמא לאלא – חברתי הדרוזית מעוספיה במסענו המשותף לפולין.
148. 'סבא שמואל' – הסנדלר האהוב של נס-ציונה ששרד בגבורה בשואה.
149. המאבק לשמירה על רוח האדם בשואה באירופה – בטקס שהשתתפתי.
150. אין לי ארץ אחרת – מבט קצר אחורה ורגע נוסף בתקווה מול העתיד.
151. אבירם ברקאי עושה צדק היסטורי לחטיבת השריון 188 ביום הכיפור.
152. אתי וילנאי – היוצרת המוכשרת המטמיעה את החינוך התעבורתי לנוער.
153. סימן-טוב חממי – "עין הנץ" – שזיהה ראשון את סירת המחבלים בניצנים.
154. מיה אלקבץ, הנסיכה והלוחמת החברתית, עם סיפור משפחתי מיוחד.
155. יום הולדת עצוב של מני בן זכריה, והטרגדיה בהתרסקות מטוסו הקל.
156. ברכות סביב עוגת הממתק, בחוג המשפחה, לנועה – נכדתנו המתוקה.
157. הפולניות לפי הסטראוטיפ הסובבות אותי, והפולניות המקוריות מורשה.
158. החברים והעמיתים המקצועיים שלי, העומדים מאחורי "חוק שירותי רכב".
159. הסרת הכתם של חמשת לוחמי האצ"ל, שנחשבו לבוגדים בפרשת אלטלנה.
160. שלוש שנים של געגועים ללכתו של שמעון ולינסקי – איש תרבות ערכית.
161. תופעה ייחודית, ואחת משמורות הטבע, המכונות בפי כל – "הפולניות".
162. העמיתים האכפתניקים שלי מהאגף להכשרה מקצועית במשרד הכלכלה.
163. נועם קום – הקיבוצניק הצנום עם החיוך המבויש שמנהיג את נהגי ההי-טק.
164. מהו סוד הזוגיות המוצלחת של הזוגות הנשואים באושר שנים רבות?
165. חייו של האלוף שמואל גונן (גורודיש), על פי המחזה של הלל מיטלפונקט.
166. דוד חסיד – האנציקלופדיה המהלכת לגאורגיה והמומחה להיסטוריה יהודית.
167. אלי מועלם – האיש בעל עשר אצבעות חרוצות, שהיה האור של כל סובביו.
168. מרים רפס, ניצולת שואה, שאת סיפור גבורתה העליתי בכתובים – הלכה לעולמה.
169. אסנת שטיינברג – המומחית המובילה בישראל בטיפול רפואי משולב ובתקשור.
170. צילה זאבי – הבולדוזרית החינוכית והמנהלת המוערכת שנפרדה בטרם עת.
171. אל"מ מיל' יעקב סלעי – מנהל הייצור הראשון של הקומנדקאר בנצרת עלית.
172. קציני הבטיחות בתעבורה – עמיתיי היקרים לשמירה על חיי אדם בכבישים.
173. חנוך קוסובסקי – יליד המושבה גדרה והפלמחניק מתש"ח החוגג תשעים.
174. ד"ר יוהנה גייגר – מובילת תחום הארגונומיה במוסד לבטיחות ולגיהות.
175. ביקור לחדשנות טכנולוגית במפעל של התעשייה האווירית בבאר-שבע.
176. אסנת שטיינברג – חברתי האהובה, לרגל צאת ספרה הייחודי – 'שיקום אנרגטי'.
177. דני בן שטרית – בעקבות חוויה תרבותית ואנתרופולוגית במסענו במרוקו.
178. לא נפסיק לרקוד. נזכור את 21 הפרחים שרק רצו לבלות בדולפינריום בת"א.
179. תיעוד היסטורי של מפעל תעשיות הרכב בנצרת, ושילוב יחידות צה"ל.
180. בצלאל נדב ויוני חזי – "אחים בדם", בזכות תרומת מח עצם מצילת חיים.
181. גבי בן הרוש – יו"ר מועצת המובילים והמסיעים והצדעה לנהגי הרכב הכבד.
182. מאורעות תרפ"ט, שבמהלכן נרצחו 133 יהודים ו-339 נפצעו בזעם ההמון.
183. פרופסור יורם סלומון, שכני וחברי הנערץ, הלך היום לעולמו לאחר מאבק.
184. אבי בן רפאל והתנסות אישית בסימולטור המדמה מגוון מצבי קיצון מסוכנים.
185. צאתם לאור של צמד ספרי לימוד חדשים בטכנולוגיות הרכב הציבורי ובטיחותו.
186. החיילים בשירות הסדיר שהגנו בגופם על הבית ומנעו את קטיעת הציונות.
187. בת-אל הלמר – האסטרטגית המוכשרת לחיבורים חברתיים שבין עסקים לקהילה.
188. הכנס הבינלאומי החמישי לתחליפי דלקים ולתחבורה חכמה שהתקיים בתל-אביב.
189. גיסתנו האהובה והמוצלחת, מעוררת הערצה וסימפטיה, בחגיגת אמצע החיים.
190. יום הבטיחות בדרכים שהתקיים באודיטוריום בכנסת עם הרשות הלאומית.
191. פרידה לגמלאות מאבי רונן, חברנו המוכשר, שעמד בראש האגף לרישוי מפעלים.
192. שיפוץ מושלם של קייזר שנת ייצור 1948 לחובבי רכבים עתיקים קלאסיים.
193. מוקירי זכרו של רב-אלוף רפאל איתן (רפול) – 13 שנה מיום מותו הטרגי.
194. רבקה אמיתי ודוד אבינו – רק רצינו להגיד לכם תודה על קידום משק התובלה.
195. טפסר בכיר חיים תמם – פירוט ראש אגף בטיחות אש ברשות לכבאות והצלה.
196. מחקרה המקורי של ד"ר ענת בר כהן לבחינה השוואתית של ספרי הלימוד לתחבורה.
197. יוני שקד, חברנו למסעות הטבע, מצא כמונו במדבר אי של יופי ושל שקט.
198. איחולי מזל טוב ליענקל'ה מחברון – "הזקן והשובב" – ביום הולדתו התשעים.
199. רפי אברג'יל – מקצוען בחסד וחבר יקר, יוזם רעיונות ומומחה במתן פתרונות.
200. היזמים והמומחים הישראלים, שבחזית פיתוח טכנולוגיית התחבורה בעולם.
201. רפאל מיימון – שעבורו שפת ציור ואומנות מורשת ישראל היא מעין שפת אם.
202. מזל טוב וצרור ברכות לינון המוכשר, החוגג 30 ימי עצמאות מוצלחים במיוחד.
203. מפרגן למהנדס דני קרוננברג, עמיתי המקצועי, על יוזמתו בהוצאת מדריך חומ"ס.
204. מי זאת אסתר? רגע לפני שדחפורי הנדל"ן מוחקים לילדי המושבה פינה נוסטלגית.
205. הטרקטור "זאטוט", מתוצרת ישראל, כסמל ההתיישבות הציונית המתחדשת.
206. חיבוק ובוקר של הזדהות עם עוז רוחם ועמידתם האיתנה של תושבי עוטף עזה.
207. מופע מרהיב של שלמה ארצי מול ירח מלא – הזמר שמלכד את מדורת השבט.
208. יחד עם אחינו הדרוזים – בשוויון ובאהבה, כי דגל אחד לכולנו ואדמה אחת.
209. איגו וחבריו האיכותיים ממכון אבשלום במסע טבע לא שגרתי בצפון פולין.
210. חגיגת יום הולדת כפולה לאיגוד המוסכים בפתיחת מכללה איכותית בבאר-שבע.
211. והפעם על חופש, חופשה, דימוי עצמי ודימוי הגוף כמצע טעון בתקשורת חזותית.
212. 25 שנים חלפו ביעף, מעת צאתו לאור של הספר הלימוד המקורי – 'אוטו ירוק'.
213. התענוג בקבלת ושליחת אגרות 'שנות טובות' לראש השנה, בטרם בו הפלאפון.
214. העובדים השקופים בפיגומים שבאתרי הבנייה ברחבי הארץ – דיון בוועדת הכלכלה.
215. בין החגים – מאגרת ברכת שנה טובה לראש השנה תשל"ד לאזרחי נס-ציונה.
216. הרמטכ"ל דוד אלעזר במלחמת יום הכיפורים – שעיר לעזאזל שהוקרב לשווא.
217. תפילה משפחתית, מסורתית ושוויונית ביום הכיפורים, בשיתוף ארגון רבני צהר.
218. שבוע ניקיון החופים הבינלאומי, ובלה (שם משפחה לא ידוע) הרואה שליחות.
219. אברהם פאור בין 80, ולהפתעה שהכינו לו ילדיו הוא לא נערך והחוויר כולו.
220. אימא שלי, שושנה, בת 90. דמותה והשתקפותה של ארץ ישראל הטובה והיוצרת.
221. המסע הקצר ביותר הוא אל העבר – התפכחות ודיאלוג עם הזמן ממלחמת כיפור.
222. קטי מורלי – נלחמה בשיניים כדי להתקדם, חלמה בגדול ובלי קיצורי דרך הצליחה.
223. חבריי המוכשרים מוועד ענף הצמיגים באיגוד המוסכים מפיקים הנחיות מקצועיות.
224. ערך חיי אדם בכביש לאחר טעות אנוש של שנייה אחת ומחיקת משפחה שלמה.
225. ברכות לחבריי ולתלמידיי, בני העדה האתיופית, ביום חג המהללה של ביתא.
226. חמש שנים בלי אריק איינשטיין. ארץ ישראל היפה והטובה מתגעגעת אליך.
227. הקשר שבין יצחק רבין, ג'ורג' בוש הבן נשיא ארצות הברית ומלחמת המפרץ.
228. מאבק עובדי ייצור האוטובוסים בישראל, לצד האיום הסיני, מול כנסת ישראל.
229. תודה לדליה אדרי, האימא של אגף מטענים במשרד התחבורה, רגע לפני פרישתה.
230. שירלי המוכשרת מספרת על פועלו של סבא שלה והתנדבותו לבריגדה העברית.
231. גיא ויפליך וחבריו מאוניברסיטת אריאל, שפיתחו רכב אוטונומי מהפכני ונגיש.
232. משהו טוב קורה לנו בתשתיות הלאומיות בעשור האחרון, ואפשר להחמיא לבולדוזר.
233. מומחי האנרגיה הירוקה, החוקרים והפעילים הסביבתיים שתורמים לאיכות האוויר.
234. בני העדה האתיופית, הזדהות עם מאבקם בהפגנה המונית ושילובם בחברה הישראלית.
235. נעה אבירם – מנהלת אגף רישוי ותפעול תחבורה ציבורית, הפועלת לעתיד טוב יותר.
236. הלם העתיד – צלילה אל תוך האוקיינוס הרעיוני של משק התובלה לקראת שנת 2040.
237. כשהמילואימניקים בהר בנטל ברמת הגולן חגגו למפקדם את יום הולדתו העשרים.
238. החברות הטובות של פרידה, עובדת הניקיון המסורה – איזבלה ואליאנה – מגיעות.
239. הצצה אל החיים בישראל בעוד עשרים ושלושים שנה. רשמים מוועידת הרשויות.
240. משואה לתקומה. מחווה של חבר ילדותי – אורי קורן – להנצחת קיבוץ "שבילים".
241. יום השוויון המגדרי. זה זמן של שינוי והצדעה לנסיכות שלנו באירוע למופת.
242. חגיגת 70 לבית הספר היסודי אשכול, וסיפורה של האוסטין הקטנה בת השישים.
243. עמיתיי לאהבת המרוץ העולמי לכלי רכב חשמליים, אוטונומיים, שיתופיים וחכמים.
244. הקשר המיוחד שבין שירה ומוטי אסל – על הורות, חינוך, תרומה ואהבת הזולת.
245. הרב אריה שלום ברגעים ההיסטוריים של מלחמת ששת הימים ובשחרור ירושלים.
246. חסידי האקורדיון במפגש השנתי בנהלל, כי את המנגינה הזאת אי אפשר להפסיק.
247. מעריצי טרילוגיית סרטי 'בחזרה לעתיד' פוגשים את מכונת הזמן – דלוריאן.
248. הראש היהודי ממציא לנו פטנטים וממקם אותנו בפסגת המדינות החכמות בעולם.
249. שבוע הספר העברי מפגיש אותנו עם נתונים ומגמות בהעדפות הקורא הישראלי.
250. טיול מאתגר בהרי הטטרה שברכס הקרפטים בפולין, לאוהבי טבע וחובבי אקסטרים.
251. תלמידיי האתיופיים שהפכו לחבריי, ועל העדה העדינה שזעקתם נשמעה בכל הארץ.
252. בערכות מקצועית של איגוד המוסכים לקראת עידן הרכב החשמלי והאוטונומי.
253. שימוניקו – איש העולם הגדול שנותר מושבניק בנשמתו, ועד דמותו החברתית.
254. מבט אישי על החום הלוהט של קיץ 1969, ופסטיבל וודסטוק שיצר שינוי פוליטי.
255. המפגש המרגש עם מלכת הכיתה, בכנס מחזורים בבית הספר היסודי שבו למדנו.
256. 90 שנה למאורעות תרפ"ט, וסיפור גבורתו של סבא בנימין בהגנת שכונת מונטיפיורי.
257. פגישה נעימה עם אישה יפה, ביקב, בין טעימת יין השרדונה לבין הקרבנה סוביניון.
258. בתוכו של כל ילד קיים אמן, והאתגרים כיצד לתרגם זאת ליצירות כשהוא גדל.
259. הביקורת הנוקבת של האלוף מיל' יצחק בריק, על מצבן העגום של המשאיות בחירום.
260. חמש דקות בקלפי שליד הבית, למימוש זכותנו האזרחית, ואחר כך ניפגש בחוף הים.
261. הקרב על הזיכרון הלאומי אודות הקשה במלחמות ישראל, והקדשה לחבריי שנפלו.
262. חוגגים יום הולדת לד"ר מאירה פליישר-גיני במסעדת רוברטה וינצ'י המסקרנת.
263. המפגש המרגש ברחוב ג'וזפה 2 בקרקוב-פולין, של שלמה לצטר עם עבר משפחתו.
264. ביקור במשרדי של אורח מיוחד שהגיע בהפתעה, והוא רק בן 92 ומוחו צלול לחלוטין.
265. סבא שמחה רובינשטיין – "שלנו" – חוגג לראשונה את בר המצווה שלו בגיל 90.
266. הפגנת כוח של החכמה הישראלית באירועי מנהלת תחליפי הדלק והתחבורה החכמה.
267. ועידת ישראל 2 לבטיחות בדרכים, במטרה להעלות את הנושא לראש הסדר הכלכלי.
268. כיצד הפך החומוס למאכל כל כך מקודש וערב לטעם הישראלי. הצצה לפינה טעימה.
269. מילה טובה על בוחני תאונות הדרכים במשטרת התנועה, בכנס שנתי שהשתתפתי בו.
270. איחוד כוחות במשרד התחבורה, למען שיפור תהליכי עבודה והפחתת הקטל בכבישים.
271. ידע שווה כוח, ובכל הנוגע לחומרים מסוכנים הוא גם מציל חיים. בהוקרה לכל הגורמים.
272. פראח סאבק – חברי הדרוזי מחורפיש שבגליל העליון, ושותפי לחוויות בארץ ובחו"ל.
273. הפסיפס הגדול והמרשים ביותר בעולם היהודי, בבית הכנסת הטוניסאי "אור תורה".
274. מתופפי הדרבוקות והפורטים על כלי מיתר בתזמורת משותפת אחת, ביום אהבת האחר.
275. דמותו של אברהם לבנת "בונדי" בייסוד וניהול קבוצת תעבורה ואישיותו המיוחדת.
276. פירגון לנשים הפרטיות שלנו, בימי הקורונה המטורללים, וחשיבות היישומים לתקשורת.
277. גיצה קוחנה "הפולנייה" מספרת בעידן הקורונה על הנגיף האמיתי שצריך למגר מאיתנו.
278. כל מה שילד צריך הוא מבוגר אחד שיאמין בו. על ליל הסדר בניתוקם של הסבא והסבתא.
279. הנגיף בעל יחסי הציבור ותובנות של ציפור דרור לאחר שבועיים בסגר בכלוב של זהב.
280. הקורונה לימדה אותנו לכבד את האחר ולעמוד בתור. ועל הפצצה המתקתקת של החרדים.
281. בין התזכורת שקיבלנו לצורך שבין האדם לטבע, ונחיצות איחוד כוחות בהקמת ממשלה.
282. מחכים לחתימה על ממשלת חירום לאומית, כי זה לא הזמן למשחקים ולכיפופי ידיים.
283. הראש היהודי והמין האנושי במאמץ מרוכז, שכמותו לא היה מעולם, למלחמה בקורונה.
284. משוק המזון בוואהן ועד לצוותי החירום, המובילים את המאמץ הטכנולוגי למיגור המגפה.
285. כיצד ישראל נערכת להתמודד עם המשבר, וכלי העזר של הטכנולוגיה המתקדמת שלנו.
286. רשימה ראשונית מהפיתוחים המקוריים בישראל להתמודד עם תופעות הלוואי של הקורונה.
287. החידושים והפיתוחים המקוריים, מתוצרת כחול לבן, בהתמודדות עולמית מול הקורונה.
288. על הומור בימי קורונה, מטושים, שפת האינפוגרפיה והוקרה לאמנית טובי בן הרצל.
289. שעתה היפה של הערבות ההדדית, ועל יוזמתו המבורכת של אורי מימון בהקמת מרכז.
290. על החופש והבדידות, וההפך. סיפורו המרגש של אברהם אביאל שיצא מגאיות ההריגה.
291. סרט מופתי לרגל יום כדור הארץ – המדענית וגורו הטבע שידעה על בוא הקורונה.
292. איך תראה החזרה לשגרה ובעיקר מתי? לקום מהתרדמת ולהתחיל להפעיל שרירים.
293. חשבון נפש ומה אפשר ללמוד מההמונים שפקדו השבוע את סניפי איקאה השבדית.
294. מסימני היציאה מהסגר. הבוקר אפשר לקנות פלאפל מהדוכנים, אך המסכה נותרה.
295. מהו אותו נגיף אכזר ומסתורי שתוקף פעם אחר פעם את האנושות והמין האנושי.
296. גאווה מקומית ליום העצמאות – "זיבר" – רכב השטח הישראלי של עידו כהן.
297. קרב המעצמות בין ארה"ב לסין, בעיצומו של המשבר הגדול ביותר למקור המחלה.
298. מרוץ חימוש ביולוגי להתמודדות עם נגיף הקורונה, על פי דבריו של פרופ' נח הררי
299. מכל מלמדיי השכלתי. והפעם על שוניות ונפלאות מפרץ אילת במסע טבע מרתק.
300. החיים הם אוסף של שאוספים בדרכנו. ואני, לשמחתי, זכיתי להרבה מהטוב הזה.
אחד ממאות הספרים שקראתי, והתרשמתי במיוחד מכתיבתו ומרעיונותיו, הוא ספרו של רובין שארמה – "מי יבכה כשתמות?". אחד מפרקי הספר, העוסק במשמעות החיים, דן בסוגיה של מי זכאי שפועלו ייזכר גם אחרי לכתו? התנאים הנדרשים: לנטוע עץ, להוליד בן זכר ולכתוב ספר. אז אני, אף כי טרם הגעתי לגיל הפרישה הרשמית משגרת העבודה, לצורך סיכומים ומבט מפוכח לאחור, ובוודאי נאחז עדיין בחיים במלוא עוצמתם – הצלחתי לממש ובגדול את שלושת ההתניות של הגורו, שכתב גם את רבי-המכר "הנזיר שמכר את הפרארי שלו" ו"חוכמת המנהיגות", ששינו את חייהם של אלפי אנשים.
אז נולדתי במושב וגדלתי במושבה למשפחה חקלאית, כך שנטיעת עצים הייתה חלק מחוויות ילדותי; יש לי שלושה בנים (זה לפחות מה שאני יודע או זוכר); וכתבתי עד כה כמה עשרות ספרים במגוון נושאים ותחומים. אבל כדי ליהנות מפרי עמלי – גם בגן עדן – התחתנתי עם – פולניה!!! שמעבר להומור ולסטראוטיפ – במקרה דנן – מוציאה שם טוב לעדה. הערה: ספרי הבא בתכנון: "כך הצלחתי לפצח את הצופן של הפולניות", ותודה: לגיציה קוחנה (המומחית הבינלאומית לחשיבה שלילית); לדודה בלה (מה כבר אמרתי?); ולחברות ילדותי שגאות, משום מה, על מקורותיהן וצוחקות מכל בדיחה על חשבונן. יש להן מאגר רעיונות בלתי נדלה, שמאפשרים לי לערוך אנציקלופדיה עבת דפים ורוויה בשנינות עממית, וכמובן בטעמי מאכלי 'בית אימא' – המעוררים חלחלה למראה הרגל הקרושה.
פרק מיוחד זה, בפסיפס החברתי לאוהבי המורשת הישראלית, נועד לומר תודה לכל: החברים והחברות המלווים אותי לאורך השנים; למוריי ומנהליי, ובמיוחד לאהרון מזי"א – מנהל אורט רחובות, שקלט כבר בתחילת דרכי שיש לו 'בנדיט' שחושב אחרת, ומצא לנכון לטפח את כישוריי ואף לשלב אותי כחבר בפרלמנט הנוער הארצי; לאלפי תלמידיי – המניעים את גלגלי התחבורה והבטיחות בישראל, שאיתם יצרתי אינטראקציה אנושית מתמשכת המפגישה ביננו גם שנים לאחר שנפגשנו פנים אל פנים; למפקדיי ולפיקודיי בסדיר, בקבע ובמילואים; לעמיתים המקצועיים שלי – אנשי המחקר, הפיתוח והתעשייה, שהם חלק נכבד מהותי ועיסוקי בעבר; לשותפיי בשירות הציבורי – בהפקת תכניות לימודים מקוריות וכתיבת בחינות הסמכה; לאמנים ויוצרים מקוריים; להרפתקני הטבע והמסעות המאתגרים – במרחבי ארצנו הקסומה ובחו"ל; לבני הקיבוצים ולאנשי ההתיישבות העובדת; לחבריי הדרוזים, הנוצרים והמוסלמים; לעמיתיי, יושבי הראש ומנכ"לי איגודי: יבואני הרכב, שמאים, מוסכים, מכוני הרישוי, קציני בטיחות בתעבורה ומועצת המובילים; ראשי מחלקת התנועה במשטרת ישראל – בהווה ובעבר: וכמובן למשפחתי המלוכדת והתומכת. רבים מבין הראויים לפרק המייחד את פועלם – עוד טרם נחשפו, אבל הזמן והיוזמה נותרו איתנו. יש לנו ארץ נהדרת ואנשים מבורכים ותורמים לחברה בה.
תודה לפנינה שבכתר – האחת והיחידה – שהייתה הילדה היפה והמוצלחת מבנות נס-ציונה, ונותרה שכזאת גם לאחר 46 שנים של אושר משותף וחברות אמת; לבניי ולשלושת כלותיי המוכשרים והמשכילים; לשבעת נכדיי המקסימים (רשימה זמנית); לאמי הכישרונית, ילידת הארץ וחקלאית בנשמתה, שהקדישה את חייה הבוגרים לטיפוח החברה והרווחה; לאחי האהוב, בעל ידי הזהב והנשמה הענקית; לסבי וסבתי, שהיו מראשוני המתיישבים היהודים בשכונת מונטפיורי בתל-אביב וממקימי מושב בית-חנן בשפלה. ועוד לא כתבתי פרק מיוחד (בקרוב) לדמותו של אבי וחבריו, שהיו מהמתנדבים היהודים הראשונים ששרתו כנהגי משאיות בצבא הבריטי, הובילו אספקה לירושלים הנצורה וייסדו את הקורפורטיביים הראשונים לתובלה בראשית ימי המדינה.
ומבין בני המשפחה הנוספים, שלהם הקדשתי פרק מיוחד, ורבה גאוותי על תרומתם לחברה ולביטחון המדינה, ניתן לציין את: אפרים אילין – חלוץ תעשיית הרכב הישראלית; אינג' יצחק רז – יו"ר הסתדרות המהנדסים ונשיא לשכת המהנדסים לשעבר; הרב אריה שלום – יד ימינו של הרב גורן במלחמת ששת הימים והמפקח הארצי לתורה שבעל"פ במשרד החינוך; ד"ר מאיר נאמן – יו"ר הסתדרות הפסיכולוגים בישראל לשעבר; חנוך קוסובסקי – גיבור מלחמת השחרור והדמות שאליה הקדיש יורם קניוק את ספרו תש"ח; שמעון לייב – איש העולם הגדול שפרץ את הדרך בשיווק חקלאי באירופה; סבא שמואל קוברובסקי – ניצול שואה שאיבד את מרבית משפחתו ומצא לנכון להיות הישראלי הראשון שתרם לקרן ליבי; סימן טוב חממי – בעל עיני הנץ שאיתר לראשונה את סירת המחבלים שתכננה לבצע פיגוע המוני בחוף ניצנים; ללילך תדמור אלופת הארץ באתלטיקה בנעוריה, והיום מאמנת בכירה בעלת מוניטין רב; לאורנה – גיסתי האהובה ולסבא שלה 'ישראל שמיד' ראש המועצה שלנו, שתרם רבות חברתית וזכה להנצחת רחוב מרכזי על שמו; ולבני משפחתי מהמעגלים הרחוקים יותר.
תודה למפקדיי לשעבר, השזורים בפסיפס החברתי, שלימדו אותי על חשיבות התרומה לביטחונה של המדינה – "באומץ וללא תנאים ודרישות", ובהם: אריק שרון, שלאחר מספר שעות שיחה אל תוך הלילה בלשכתו, בהיותו אלוף פיקוד הדרום, שלח אותי למחרת לקורס קצינים ולא הצטער על כך; לרפול (רא"ל רפאל איתן – הרמטכ"ל), שלימד אותי בחפ"ק האוגדתי, במלחמת ההתשה ברמת הגולן, לא לפחד מהפחד, גם כשהיינו הכי קרובים לפרברי דמשק; לתא"ל דוד לסקוב – הגאון הטכנולוגי ומפקד יחידת המחקר והפיתוח של צה"ל, ששכנע אותי לא להירתע מכישלונות וליזום פרויקטים – הגם שהם נוגדים את ההיגיון ולעיתים גם את חוקי הטבע. חלק מהפרקים שנכתבו ועוד יכתבו מיועדים לחוויות אישיות ומבצעיות שחוויתי: במלחמת יום הכיפורים – בהר בנטל ובמובלעת הסורית, במלחמת שלום הגליל בפרברי בירות, וכראש הנחשים בממלכת נחשי הצפע במלחמת המפרץ הראשונה.
תודה לחברים ולעמיתים המקצועיים שלי, במסגרת הארגונית שבה אני פועל ומסייע מכישוריי ומניסיוני המקצועי בשלושים ושתיים השנים האחרונות – שאת תרומתם הייחודית העליתי גם בכתובים, ובהם אריה רובין – שהאמין בי כבר מהמפגש הראשון ונתן לי את הזכות להשפיע ולתרום לקידום החינוך המקצועי ותעבורתי בארץ; שמעון ולינסקי – מורי ושותפי ליצירה, החסר לי כל יום; משה קירמאייר – הדוחף, מקדם ומסייע ללא כל תנאי. חבריי שפרשו לגמלאות, שנוצרו ביננו קשרי רעות ותמיכה עד היום, ובהם: דוד אבינו, רבקה אמיתי, חזי יהלומי, דליה אדרי ועודד לנדאו; ורבה גאוותי בחברותיי, הכל כך מוצלחות ותורמות לעולם התחבורה בישראל, שעימן ייצרתי כימיה מיוחדת: בראש וראשונה – ציפי אריה – כאחות תאומה לי; לימור חן – הנסיכה הסינית הפרטית, המוכשרת והיפהפייה שלנו; אתי קרן – האימא של שמאי הרכב בישראל; אתי וילנאי – החכמה ושופעת הרעיונות המקוריים שבאו לביטוי בספרים שכתבה ובתשדירי שידור קליטים ומשכנעים; כרמלה מגן – הממונה על מעמד האישה ובעלת כישורי ארגון מופתיים; קטי מורלי הדינמית ובעלת יכולות בלתי מוגבלות, שחלמה בגדול ובלי קיצורי דרך הגיעה רחוק; מאיה אלקבץ – הלוחמת החברתית והדומיננטית, עם סיפור משפחתי מיוחד; סאלמא לאלא – חברתי הדרוזית מעוספיה, שהתרגשה כמוני במסענו המשותף למחנות המוות בפולין, ואחרות.
תודה לחברי ילדותי ונעוריי, שהצלחנו לשמור ולשמר על קשרים הדוקים לאורך השנים. על מקצתם כתבתי עד כה בפסיפס, והבולטים מבין אלו שזכו להתייחסות הם: אבי בראון, שנהרג בשירותו הצבאי ברמת הגולן ואת זכרו הנצחנו בשם משפחתנו – שצמח ועוד יצמח לשבט; מוטי שועה, השמח וטוב הלב, שנאבק שנים רבות עד שנלקח מאיתנו; אלכס זיסקוביץ שנפל בסיני במלחמת יום הכיפורים; פלה קידר – הילדה היפה עם הצמות, עם סיפור משפחתי מדהים שזכה לשלושה פרקים בפסיפס החברתי; נטע נוסן – מלכת הכיתה האהובה מבית הספר היסודי, שחיכיתי 50 שנה תמימות לנשיקה הראשונה ממנה; לאורי קורן (קרייצר), על הנצחה מיוחדת של הקיבוץ שהקימו הוריו; לאסנת שטיינברג – המומחית הבינלאומית לשיקום אנרגטי רחב טווח, המשלבת ידע וניסיון רב שנים בפיזיותרפיה, אוסטיאופתיה ותקשור.
יחס אוהד במיוחד בפסיפס זכו: אביבה בן רפאל – בעלת תכונות וכישורים אישיים, שהם מעבר לדמיון אנושי – שזכתה לאות אבירות והוקרה מיוחדת מהממלכה הבריטית על פעילותה החברתית בניהול 'פרס הנוער' הישראלי; מרים גיני – הנסיכה הספרדית של ירושלים, עם מורשת משפחתית של 14 דורות בארץ; שרוליק פלג – הילד הראשון שנולד בקיבוץ חפציבה ושותפי לרכיבה על סוסים במרחבי העמק והגלבוע לאורך השנים; האלוף שלמה ענבר – מפקד החיל שלי במלחמת יום הכיפורים, שתרם לי מידע רב לצורך תיעוד וכתיבת מילון המונחים והאירועים; פרופ' יורם סלומון – החוקר והמדען המקורי ממכון ויצמן; יגאל רביד – שבחר בי במקום הראשון מבין המשפיעים בארץ, על תיעוד תעשיית הרכב הישראלי, בתוכניתו בערוץ הממלכתי – 'המפתחות בפנים; לאבירם ברקאי, שלקח אותי למסע אישי בעקבות ספרו 'על בלימה' לקרבות חטיבה 188.
עוד אנשים יקרים לליבי שפגשתי בדרכי ומצאתי לנכון לציינם בפסיפס: אבי בן רפאל, מוטי לבני, אילן בן ארצי וחבורת בוננזה, פניאל מונטבליסקי חובב הטבע והצלם חד העין, זאב ואדס שהצליח להיות ישראלי גאה ותורם לחברה, אברהם פאור המקצוען מספר אחד בארץ בשיפוץ מנועים, רחל דהן, אריה שרל – איש המחשבים המוכשר שנרתם לכל אתגר, אורי מימון שפיתח מערכת ייחודית בעולם למשאות, יענקל'ה גבע איש המדבר וידיעת הארץ, בונדי לבנת, אברהם אביאל, ריאד עיד, פראח סאבק מחורפיש, סלים והבי, שמחה רובינשטיין, יענקל'ה הללי, שלמה לצטר עם חוויה מצמררת שהיינו עדים לה בבית מגוריו של אביו בקרקוב בקיץ האחרון, מאירה גיני, מוטי ושירה אסל, ד"ר איגו גולדברג, שמוליק בן ארי, פרידה עובדת הניקיון של משרדנו, גבי בן הרוש, דוד כוכבא, רונן לוי, אברהם גרינברג, יקי אנוך, לוי יצחק, שמעון סודאי, עמוס זו'רבסקי, אבי גרוסברג (אבי סוסיתא), חבי ב"ז, מני בן זכריה, רפאל מיימון, משה יעקב, יוני שקד, אבי רונן, בת אל הלמר, מירל'ה קליבנר, ד"ר ענת בר-כהן, ד"ר זהבה בכר, ד"ר יוהנה גייגר, פרופ' טובה רוזנבלום.
עוד במאושרים: בצלאל נדב עם סיפור מציל חיים של התאמה ותרומת מח עצם, יעקב סלעי, דני בן שטרית, דוד חסיד, אלי מועלם, נועם קום – תלמידי הבולט (לפני 30 שנה) שמצליח להשפיע אף יותר מהמורה שלו במדרשת רופין, השר יוסי שריד, רפי ואריאל הרשקוביץ, אברום אורבוך, אבי שפייזמן, אפרים ניר, דן אלמגור, אריה יזדי, אבי קוסטו – איש העולם הגדול שיש לנו נושאים מקצועיים משותפים לרוב, אלכס גורדון ששוהה עכשיו במדריד לצד אשתו המוצלחת – ד״ר רודיקה – שגרירת ישראל בספרד, יורם צומן, אנשל שרצקי, מארק ליטבק, מיכאל לרר, דוד שביט, רונית פרנקו שבדרכה העקבית הצליחה במסלול חייה ובהישגים באקדמיה, לילך חג'בי, חלי פולוסצקי -אישה חזקה ומוכשרת מיוחד ששום מכשול לא עומד בפניה – ובלי שהתכוונה לכך שינתה לחלוטין את מסלול דרכי המקצועי שבא לביטוי בתרומה ייחודית לכל משתמשי הדרך והרכב בארץ, ליבי קוסקס שלימדה אותי את כל סודות השינוע של חומרים מסוכנים בעולם, טובי בן-הרצל, עמית אביעד, משה ברנדווין, צבי עינת שהפיק לי את הספרים האיכותיים ביותר בשפה העברית, ד"ר אבי איזנטל, ד"ר יעקב דפני, מיקי ברקוביץ, נצ"מ מאיר אור, אמציה גזית, שמואל אשל, שאול שרון, יוסי כהן ממשפחת הכוהנים המקורית מפקיעין שמוכר גם כאחד המומחים המובילים בעולם בפיתוח ותחזוקת אוטובוסים, שרגא אורן, יוחנן יונצ'ה, זלמן דוד, אל״מ גדעון גורדון שלחם באומץ רב כמח״ט במלחמת יום הכיפורים ברמת הגולן ושיתף אותי בחוויותיו. רשימת הזכאים הנוספים לפרק מיוחד אודות פועלם ותרומתם לחברה הישראלית ולשגשוגה ארוכה וכל דמות מרתקת בפני עצמה. וכאמור, יש לנו ארץ נהדרת ואנשים נפלאים בה.
301. זה מה שחושבת חברתי המוערכת והמשפיעה על החברה, וסיכום הפרקים הקודמים.
302. ללמוד מלקחי העבר על השינויים בכלכלה העולמית. על החוקרים והמדענים הסמויים.
303. רותם לב – על הילדה המחוננת והסופר מוכשרת שלא מפסיקה לרקוד ועל הקליפ החדש.
304. את פריחת הדובדבן ביפן פספסנו השנה, אך יש לנו אחלה מקומות בארץ בעונה זו.
305. מפגש מרתק ביפן עם חברי קהילת הנוצרים פרוטסטנטיים, אוהבי ישראל ויהודים.
306. הי הג'יפ, הי הג'יפ. טיול קשוח יחד עם חברים בעקבות מנזרים ונזירים במדבר יהודה.
307. איריס ונפתלי לוין, חברי מושב כפר ברוך בעמק יזרעאל, הגשימו חזון נועז וייחודי.
308. חמישה שבועות של שכרון חושים בארץ הארזים והכפרים הפסטורליים בהרי השוף.
309. התאונה המחרידה, לפני 34 שנים, שגרמה לי לשנות כיוון בחיים ובייעוד המקצועי.
310. צריכה וצרכנות בעידן הקורונה וביום שאחרי. איחולי הצלחה לפרופ' רוני גמזו.
311. ההיגיון אומר שהגיע הרגע, בעקבות מגפת הקורונה, שבו האדם ילמד את הלקח.
312. אמא שלי, שושנה – ילידת תל-אביב 1928 ודמות מופת בחייה – נפרדה מאיתנו.
313. השינויים הדרמטיים בשוק העבודה מחייבים חשיבה מחודשת בנוגע לחינוך בארץ.
314. רפורמה מקיפה של המדינה שבוצעה בשנות התשעים הגדילה את הלימוד העיוני.
315. שינוי בנרטיבים החברתיים סביב נושא החינוך המקצועי והטכנולוגי לדור הבא.
316. עולם ההיי-טק זקוק לבעלי מקצוע החושבים אחרת, והתאמת ההכשרה בהתאם.
317. דמותה של אמא שלי, במלאת 30 ימים לפטירתה, שראתה בעבודתה שליחות חברתית.
318. סתיו בפתח, הקיץ מאחורינו והחצבים האמיצים ועטויי הפרחים הלבנים זוקפים ראש.
319. 70 שנה לתעשיית הרכב הישראלית – מבט היסטורי במפגש עם דודי – אפרים אילין.
320. יונה, ממה בדיוק אתה בורח, ועל התהליך הנפשי שעבר, כחלק מתפילות יום כיפור.
321. "טליק" – אבי טנק המרכבה, שנחשב לאחד מטובי המצביאים בהיסטוריה העולמית.
322. כשהכל היה סבבה, בקיץ 1973, ואז הופיעה כמו במהלומת גרזן רעידת האדמה.
323. רשמי מסע פרטי במובילת הטכנולוגיה העולמית – לראות, ללמוד ולהפיק לקחים.
324. לנפץ את כתב האשמה המגמתי של וועדת אגרנט נגד רמטכ"ל מלחמת יום כיפורים.
325. המסע הרוחני הגדול, שהחל בראשית חודש אלול ונמשך בכל חגי תשרי בשיאו.
326. התחבורה בטוקיו נחשבת למתקדמת בעולם. היא נקייה, מדויקת ומגיעה לכל מקום.
327. קצת על משנתו וסרטו של סר דיוויד אטנבורו – חוקר הטבע המפורסם ביותר בעולם.
328. 47 שנים לסיום המלחמה – עדויות, לקחים, תגובות עדכניות ושאלות שנותרו פתוחות.
329. מסע ג'יפים בעקבות לוחמי חיל הפרשים מאוסטרליה ומניו-זילנד לכיבוש באר שבע.
330. יצאתי בראש פתוח לרעיונות בממלכת התחבורה המודרנית ביפן, לקינוח תפקידי.
331. מחווה מיוחד לאבא שלי (פרומה) ולנהגי התובלה בצבא הבריטי במלחמת העולם.
332. 30 שנה ללילה הבלתי נשכח, שבו פיקדתי על מערך נחשי הצפע במלחמת המפרץ.
333. נפרד בחיוך ועדיין על שתי רגלים אחוריות, לאחר 33 שנות אתגר ומעש, מעבודתי.
334. גבעת האיריסים השחורים, במושב נטעים, בעקבות ספרו של יצחק נוי על המעברה.
335. בואו נבנה ביחד ובעיניים פקוחות לרווחה את החינוך בישראל של תלמידי הדור הבא.
336. אנחנו נמצאים בעיצומו של אירוע היסטורי דרמטי בכל היבט שהוא – חברתי וכלכלי.
337. בני הנוער שעברו לחיות במסכים, ואת חלקם לא נצליח להחזיר למציאות ולשגרה.
338. השפעות הרפורמה של המדינה בהגדלת מיקום הלימודים העיוניים על המקצועיים.
339. אתגרי החינוך הטכנולוגי בישראל, והמלצות לשינוי גישה לאחר משבר הקורונה.
340. רק על עצמי לספר….ידעתם, וכשהגאווה גוברת על הענווה. תודה על מאות הברכות.