איכות הסביבה - למען העתיד

תוכן העניינים:

פרק 1 – פתח דבר – להפוך לאקלימיסט

פרק 2 – משבר האקלים העולמי ומיחזור האשפה

פרק 3 – מקורות אנרגיה וזיהום אוויר בארץ ובעולם

פרק 4 – תוכניות חומש בצה"ל למשבר האקלים

פרק 5 – מחקרי אקלים ואיכות הסביבה ברחבי העולם

פרק 6 – תעשיית המזון וצרכנות ירוקה

פרק 7 – כלכלת משבר האקלים והמים

פרק 8 – משבר האקלים בישראל ודרכי הפעולה

פרק 9 – הגנת הטבע ותכנון סביבתי

פרק 10 – אוטו ירוק לשיפור איכות הסביבה

פרק 11 – תשתיות תחבורה ואיכות הסביבה.

פרק 12 – אנרגיית השמש ומערכת סולארית.

פרק 13 – טכנולוגיות ואמצעים לשיפור איכות הסביבה

פרק 1 – פתח דבר- להפוך לאקלימיסט

שינויי האקלים הם האיום הגדול ביותר לחיים על פני כדור הארץ. המודעות הגוברת לנזקי משבר האקלים, להתחממות הגלובלית ולהשלכות ההרסניות של מזהמים על הסביבה, הובילה להאצה בחיפוש אחרי פתרונות טכנולוגיים מתקדמים, שיצמצמו את צריכת האנרגיה ופליטת המזהמים לאוויר. כך הופך העולם לירוק יותר, החל ממחזור חומרים ועד למוצרי מזון אורגניים. והכל כדי להקטין את הנזק שהאנושות גורמת לסביבה.

העולם התרגל כבר לשבור עוד ועוד שיאים שליליים של אקלים, והנה דוח שפרסמה סוכנות האקלים האירופאית קופרניקוס, מראה עוד שיא מפוקפק בשרשרת: בשבע השנים האחרונות ממוצע החום עלה ב-1.2 מעלות צלסיוס מעל רמת הטמפרטורה בתקופות שלפני המהפכה התעשייתית. גם רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה הגיעו לשיא חדש, וכך גם רמות גז החממה מתאן, שזינקו באופן משמעותי. שריפות עזות השתוללו במערב ארה"ב, בקנדה, באיטליה, ביוון ובטורקיה. שיטפונות חמורים, שתדירותם עלתה פי תשעה בגלל ההתחממות הגלובלית, זרעו הרס בגרמניה ובבלגיה. ואם זה לא מספיק, גם האוקיינוס מתחמם.

הסכנה לכדור הארץ גדולה ומיידית, וכשמביטים על ההפגנות והמחאות נגד משבר האקלים בעולם, ולאחרונה גם בישראל, קשה שלא לחוש מחנק בגרון. מחאת הצעירים, שיצטרכו לחיות כאן עוד שנים רבות, שונה ממחאות אחרות, שבדרך כלל מתמקדות ביעד ברור, גם אם קשה להשגה. על ממשלת ישראל להתייחס לקריאת הצעירים שלה ולאיכות החיים של הציבור המקומי בהחלטות, תקציבים, נהלים ומעשים. סין מובילה את העולם בפליטות הפחמן שלה – 30%, השנייה בפליטות היא ארה"ב – 15%. ישראל היא מדינה קטנה שמייצרת כ- 0.2% בלבד מהזיהום העולמי, אבל אנחנו יכולים להיות גם בתחום זה "אור לגויים".

כשאנחנו חושבים על העשורים הבאים, היינו שמחים לדמיין עתיד של צמיחה לילדינו, וכמו שאייפון מתעדכן בגרסה חדשה ומשופרת מעת לעת, יהפוך כדור הארץ למקום טוב ונתקדם יותר. מאז עידן הקדם-תעשייתי העולם התחמם ב-1.1 מעלות, ואם ניכשל בהפחתה של 50% מפליטות גזי החממה של האנושות בעשור הקרוב נתמודד עם 2 עד 4 מעלות, שיגרום לאסונות אקלימיים חוזרים ונשנים. אם נעבור נקודת סף, שאיננו יכולים עדיין לדעת מהי, לא נוכל להתמודד בבטחה עם השפעות של שינויי האקלים.

דו"ח עדכני של האו"ם, שגובש על ידי 270 חוקרים מ-67 מדינות, מציג תמונת מצב קודרת על העתיד הצפוי לכדור הארץ, ואומר במילים ברורות כי אם לא ניקח ברצינות את הנדרש לשמירה על איכות הסביבה, וללא פעולה עולמית נחרצת לאיפוס פליטות גזי החממה ולהתגוננות מפני נזקי אקלים, אנחנו הולכים לסכן את הילדים והנכדים שלנו ובני האדם יהיו חשופים לסיכונים שישבשו את אורח חייהם כבר בעשור הנוכחי.

הדאגה לגורלו של כדור הארץ גוברת משנה לשנה ועימה גם המודעות לסביבה. ישראלים רבים מקפידים לשלוח בקבוקים למיחזור, התאגידים אף פיתחו מכונות חכמות שמייעלות את התהליך, אולם באופן אבסורדי לא מתקיים בארץ מיחזור מלא. כלומר, אי אפשר להפוך בקבוק משומש לחדש. הפסולת, לא להאמין, מועברת למפעלים באירופה, שיודעים לנצל את החומרים, כדי שישלימו את העבודה. מחיר השינוע במשאיות ובאוניות הוא זיהום נוסף ומיותר.

בעקבות אי העמידה ביעדי חוק הפיקדון הוחל חוק חובת פיקדון על בקבוקי משקה גדולים. בכך הצטרפה ישראל לשורה של מדינות שהחילו חובת פיקדון על כלל מכלי המשקה, בין השאר כדי להתמודד עם בעיית הפלסטיק החד-פעמי במרחב הציבורי. חוק הפיקדון מטיל בין השאר על יצרנים ויבואנים חובה לאסוף ולמחזר מכלי משקה ריקים. פסולת הפלסטיק בארץ מוערכת בכמיליון טונות בשנה. רובה נאספת, אך רק כ-7% ממוחזרים.

כ-18% מנפח הפסולת בשטחים ציבוריים הוא של בקבוקי משקה מפלסטיק; כמיליארד מכלי משקה קטנים משווקים בשנה; ממוצע איסוף מכלי משקה קטנים הוא כ-79%; וממוצע איסוף מכלי משקה גדולים הוא כ-54%. מצבנו עגום ביחס למדינות העולם, לטענת עמותת "צלול". במדינות אחרות שיש בהן פיקדון נאספים 90% מהבקבוקים שיצאו החוצה. הציבור מבין שהוא לא ממחזר סתם, שיש תהליך יעיל.

הפוליטיקאים בארץ שמחים להיות שגרירי אקלים ולהצטלם בכנסים בינלאומיים. זה כיף יותר מאשר להיות שרי האשפה וזיהום העשן , מה גם שכמעט כל רפורמה בתחום האקלים והזיהום מניב תוצאות שהציבור יוכל להבחין בהן רק בעוד שנים, ועד אז אותם פוליטיקאים כבר לא יהיו בתפקיד. אז עלינו לדרוש תוכניות מעשיות יותר לטיפול: בזיהום אוויר מתחבורה, מפעלים מזהמים בריכוזי אוכלוסייה, שריפת פסולת ובמיוחד מאילו המתרחשות מדי יום בצד הפלסטיני של הקו הירוק, טיפול במים, והיערכות לאירועי האקלים הקיצוני שצפויים לפקוד אותנו בשל ההתחממות הגלובלית.

קיים קונצנזוס בקרב מומחי תחבורה ואקלים כי קידום מעבר לתחבורה ציבורית, לצד רכיבה באופניים והליכה בערים, הם קריטיים למאבק במשבר האקלים. ואילו הצעדים הנחוצים: מעבר להפעלת תחבורה ציבורית בכל ימות השבוע, קידום מסיבי של סלילת שבילי אופניים בטיחותיים בערים ובין הערים, מדרכות רחבות, נתיבי העדפה לאוטובוסים ועדיפות ברמזורים לתחבורה ציבורית, חישמול רכבות ואוטובוסים ועמדות טעינה זמינות לרוב.

פרק 2 – משבר האקלים העולמי ומיחזור האשפה

ילדינו, נכדינו ונינינו עוד ידברו עלינו ויגידו: איך הם לא הבינו? היו בידיהם את כל הנתונים, הם היו יכולים לשנות. מדוע הם לא עשו די הצורך למניעת המסת הקרחונים ועליית מפלס מי הים? העיניים של העולם נשואות למחקרי וסקרי האקלים, וישנה תמימות דעים כי חלון הזמנים צר מאוד להציל את כדור הארץ. בהסכם פריז, שנכנס לתוקף ב-2016, הכריזו מדינות העולם שיעשו כל מה שאפשר כדי למנוע מהעולם להתחמם ביותר מ-2 מעלות עד 2050. נשאלת השאלה כיצד נערכים לשינויים שמכים בנו כאן ועכשיו.

האטמוספירה גדושה גזים, הקרחונים קורסים, סופות ושריפות משתוללות. נראה שהאנושות נתקלה באתגר שמעל לכוחותיה. מהפוליטיקאים כנראה לא תגיע הישועה, ומהחברות המזהמות כמובן שאין מה לצפות. מה נותר לו לאדם בן אקלימנו, מלבד לשקוע במחשבות על קץ? אבל בכל אופן יש חלון הזדמנויות בפני האנושות להימנע מנזק בלתי-הפיך לסביבה, אם לא נרמה את עצמנו בשמירה על מספר כללים, כי בסופו של דבר הטוב מנצח, והרוע בהכרח חותר תחת עצמו עד שהוא מגיע לקריסה.

יש לכך השלכות שנוגעות כמעט בכל תחומי החיים, מרווחה ועד לתכנון עירוני, מביטחון ועד לשיטור. והכל כדי שנוכל להתמודד עם הבלתי נמנע, ואנחנו צריכים להבין איך לחיות איתו, גם כאן בישראל. כלכלני בנקים מובילים בעולם מזהירים כי העולם מתקרב לנקודת האל-חזור ונכנס לטריטוריה לא מוכרת. הם אינם פוסלים את הסיכונים הגדולים ביותר הנובעים משינויי האקלים, לרבות התמוטטות הציוויליזציה האנושית.

המשרד להגנת הסביבה פרסם תזכיר חוק אקלים, אבל תקציב המדינה וחוק ההסדרים הסיטו את תשומת הלב ופינו מקום לשורה של תיקוני חקיקה שפוגעים בסביבה ובסמכות של המשרד שאמור להיות כיום אחד החשובים שיש. למה? כי קשה להזיז את ספינת הטיטאניק המכונה מדינת ישראל. השירות המטאורולוגי פרסם אשתקד דוח המראה כי הטמפרטורה הממוצעת בישראל צפויה לעלות בכ-4 מעלות עד לשנת 2100, יעד שאחריו נהיה בנקודת אל-חוזר, ואזור הים התיכון רגיש במיוחד לשינויי האקלים.

אסון האקלים הפך מנתונים עמומים למציאות יומיומית של הצפות, שריפות וגלי חום. בים התיכון נצפים שינויים בטמפרטורה, במליחות ובמפלס הים. תופעות קיצוניות של מזג אוויר יהיו תכופות יותר ויגרמו לגלי חום ממושכים, עלייה במספר אירועי שיא של גשמים ושיטפונות. מדינת ישראל הציבה יעדים צנועים יחסית להפחתת פליטות גזי חממה כחלק ממחויבותה למאמץ הגלובלי של הקהילה הבינלאומית. הממשלה גם אישרה מס פחמן שיוטל החל מ 2023, אך אין זה ישפיע משמעותית על התחבורה.

העלות של כלל פליטות האוויר בישראל נעמדת ב-31 מיליארד ₪ בשנה. אם נעבור לייצר חשמל מאנרגיות מתחדשות בהיקף של 40%, נוכל לחסוך בשנת 2030 – 4.5 מיליארד ₪. אבל כמו שזה נראה עכשיו אנחנו רחוקים מאוד מהיעדים. אולי צריך להמליץ לנפתלי בנט לכתוב ספר – כיצד ננצח את משבר האקלים. אך בעצם אין צורך, היות שמאות מדענים וחוקרים כבר עשו את העבודה. רק צריך להקשיב, להישיר מבט לעתיד ולהציב יעד לאומי משמעותי יותר.

בגרמניה, אוסטריה ושוויץ שיעור המיחזור עומד על כחמישים אחוז מכלל האשפה. באיחוד האירופאי כולו כ38%. בישראל בקושי 9%. אין אחד שביקר בגרמניה ולא מצא מתחת לכיור ארבעה פחים שונים – לזבל אורגני, לפלסטיק, לנייר ולכל השאר. מה קורה עם האשפה שלנו ולמה אנחנו לא ממחזרים כמו באירופה? בישראל המצב גרוע, ולא באשמת האזרחים. אצלנו 80% מהאשפה נשלחת למטמנות ונותרת בקרקע, 70% מתוכה בנגב. מי אמר שחזון בן גוריון לא מתממש?

ישראל היא אחת משיאניות ייצור הפסולת ביחס לנפש. נתחיל בנתונים היבשים: 5.3 מיליון טונות פסולת עירונית ומסחרים בכל שנה, כשישה מיליון טונות של פסולת בנייה ושיפוצים, וכ- 1.8 מיליון טונות של פסולת אורגנית. אדם בישראל מייצר 1.7 ק"ג פסולת בממוצע בכל יום. שזה 51 ק"ג בחודש, ו-612 ק"ג בשנה. למרות שקצב גידול ייצור הפסולת הוא 1.8% בשנה, אנחנו עדיין לא מתקרבים למיחזור וטיפול באשפה שלנו, כפי שנהוג במדינות המערב המפותחות. עוד נוסיף כי האדם הממוצע פולט בשנה 15.5 טון פחמן דו-חמצני, ולפי מחקר שנערך בשוודיה נמצא שגברים אחראים ל-16% יותר פליטות גזי חממה מאשר נשים.

בעולם מדברים על "כלכלה מעגלית – כלומר, התאמת סוג וכמות החומר שנעשה בו שימוש בתהליך הייצור כך שניתן יהיה לעשות בו שימוש חוזר. בארץ אנחנו לא יודעים לאן הזבל הולך. אין מפעל מיחזור לפלסטיק, וחלק ממנו הולך בכלל לשריפה. גם משהו פשוט, כמו הפח הכתום למיחזור אריזות, שאמורות להיות מופנות למתקנים שיפרידו אותן למיחזור, לא באמת עובד כמו שצריך. האריזות מורכבות ממספר חומרים, ולכל חומר יש פתרון בארץ, אך אין תוכנית ממשלתית שתעודד את האזרח למיחזור.

כמויות הזבל שמייצר העולם המערבי הן מטורפות. 'זבל יש כמו זבל', וכמויות המזון המושלך לפח עוד לפני שפגש בצלחת נעמד בשליש מהכמויות, וכמחצית מהתוצרת החקלאית נזרקת. מתברר כי דווקא חברות קלינטק ישראליות מככבות בשוק השווה מיליארדים. חברת וויסטלס, לדוגמא, מציעה פתרון פשוט בקביעת המחיר הנכון ללקוח בכל שלב בחיי המוצר. הרעיון הוא לגרום ללקוחות לרכוש את הסחורה לפני שתוקפה פג. המחיר המעודכן מוצג ללקוחות על תגיות אלקטרוניות משתנות, והקופות מתעדכנות במקביל.

יש הרגל לגלגל את האחריות על האינדיבידואל. להגיד לאנשים שהם גרמו לבעיה והם צריכים לפתור אותה. מה שבאמת צריכים לעשות כדי להתמודד עם צרכנות-יתר, לדוגמא במוצרים מפלסטיק, זה לא לייצר כל כך הרבה. הבעיה היא ברמת הייצור ולא רק של הצרכן. זה לא שלא צריך למחזר ולקנות מוצרים ירוקים כשצריך, אבל זה מסוכן להניח שזה ישפיע על שינוי האקלים. צריך להבין שהפתרונות צריכים להיות גדולים ומערכתיים, וזה מאוד דחוף. משבר הפלסטיק עצום, ואם נמשיך כך, יהיה לנו יותר פלסטיק מדגים באוקיינוסים בשנת 2050.

אחרי עשורים של כיכוב בקמפיינים סביבתיים, מתחילה להישמע ביקורת על השימוש בדוב הקוטב השרוי במצוקה גדולה, כנער הפוסטר של משבר האקלים. פרוותו הלבנה והמפוארת מלוכלכת, הוא רזה מאוד. מורעב וניצב חסר אונים על קרחון שהולך ונמס. עוד דימוי אקלימי היסטורי הוא "הגולה הכחולה", התצלום המפורסם של כדור הארץ שצולם ב-1972 על ידי צוות החללית אפולו 17 ומציג אותו מואר כולו, ומראה לנו עד כמה חסרות משמעות הפעולות שלנו יכולות להיות. משהו השתנה בשנים האחרונות, ואם האלגוריתמים של אינסטגרם, פייסבוק או גוגל יתחילו לפתח חוש אחריות סביבתית, הם יוכלו להפיץ תוכן יותר מדויק ועוצמתי למיליארדי אנשים ברחבי העולם.

פרק 3 – מקורות אנרגיה וזיהום אוויר

האם אתם מסוגלים לדמיין את החיים ללא נפט, גז ופחם? כי זהו כיום היעד המרכזי של ממשלות העולם מול משבר האקלים: לפטור את האנושות מהתלות ההרסנית בדלקים מזהמים באמצעות מעבר לאנרגיות נקיות כמו שמש, מימן ורוח, ולהגיע למצב של אפס פליטות פחמן. בתחילת המהפכה התעשייתית גילתה האנושות מקור אנרגיה זמין וזול של מרבצי פחם, נפט וגז טבעי, שלכאורה בלתי נדלים. עם התפשטות התיעוש המערבי גם למקומות אחרים בעולם ושיפור אורח החיים, גבר גם קצב הפגיעה בטבע. המערכת הטבעית להתמודדות עם הגידול ברמות הפחמן הדו-חמצני החלה עם הפיתוח והבינוי המואצים, זיהום האוקיינוסים, בירוא היערות והפגיעה בשטחי טבע שמסוגלים היו לספוג חלק מגזי החממה, וחקלאות אינטנסיבית.

הזכות לאוויר נקי המוסדרת בחוק מגינה על תושבי ישראל מפני זיהום אוויר חזק או בלתי סביר – זיהום מכלי רכב, ממפעלי תעשייה, מחצבות, מרכזי אנרגיה וממפעלים לייצור חשמל. החוק מגדיר גם דרכים שונות להתלונן במקרה של זיהום בלתי סביר. אגף איכות אוויר ושינוי אקלים במשרד להגנת הסביבה הוא המופקד על מניעת זיהום אוויר ביחד עם יחידות ואיגודי ערים ברשויות המקומיות. חל איסור על פליטות עשן בחצרות הבתים ואיסור על פליטת גזים מתנורים ביתיים.

זיהום אוויר הוא כיום האיום הסביבתי הגדול ביותר לבריאותנו, והוא הגורם ל-7 מיליון מקרים של מוות מיותר מדי שנה. כך על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי, שהציג חישוב לפיו אם העולם היה עומד במגבלה החדשה של זיהום חלקיקי, של חומר מוצק או נוזלי המרחפים בגז, המוגדר בריכוז החלקיקים שקוטרם קטן מ-2.5 מיקרומטר באוויר, היה מספרם של המוות מזיהום כזה צונח ב-80%. החלקיקים הקטנים במיוחד. ובדחיפות על מנת השאלה היא להתחיל לתקן את הנזק האקולוגי העצום שגרם המין האנושי לכדור הארץ במאות השנים האחרונות?

91% מאוכלוסיית העולם חיים באזורים שבהם זיהום האוויר חורג מהמגבלות הישנות. מקרה המוות שכיחים במיוחד באסיה, ובעיקר בערים הגדולות בהודו ובסין. בישראל, שצפיפות האוכלוסין גבוהה התחבורה רבה וייצור החשמל רב, אנו רוצים להידמות למדינות המפותחות. לכך צריכים לשנות את סדרי העדיפות הממשלתיים. ממחקרים שבוצו הובהר כי התמותה מזיהום תחבורתי, במפרץ חיפה, הוא אף גבוה משמעותית מזו שמקורה בזיהום תעשייתי.

שני מזהמים עיקריים הנפלטים ומזהמים את האוויר הם גז אוזון וזיהום חלקיקי, שהרמות שלהם באוויר שאנו נושמים עולות והולכות. חלקיקים קטנים במיוחד נחשבים סיכון בריאותי משמעותי וגורמים למחלות ריאה, מחלות לב, שבץ מוחי וסרטן. חלקיקים נשימתיים עדינים יותר חודרים גם למחזור הדם. המזהם השני שנמצא בעלייה הוא האוזון "הרע" שנמצא בסטמוספירה (השכבה האמצעית באטמוספירת כדור הארץ) יוצר את שכבת האוזון שמסננת את הקרינה האולטרה-סגולה המזיקה של השמש.

זהו האוזון "הטוב", ואולם, אוזון נמצא גם בשכבה נמוכה של האטמוספירה ושם השפעתו מזיקה. חשיפה אליו עלולה לגרום לגירוי בדרכי הנשימה, שיעול, החמרה של אסטמה ופגיעות בזיהומי מערכת הנשימה. זה האוזון הרע, שנוצר בעיקר כתוצאה מזיהום תחבורתי. כמו כן, אין להתעלם מזיהום האוויר מתחמוצות חנקן שנוצרות כתוצאה משריפת דלקים. נקודת אור היא שבישראל חל בשנים האחרונות שיפור בזיהום האוויר ממקורות אחרים, למשל מגופרית דו-חמצנית – גז רעיל שנוצר משריפה של דלק בתעשייה ומייצור חשמל. עם המעבר לגז טבעי, חלה ירידה נוספת בריכוזי הגופרית הדו-חמצנית, מאחר שבגז אין גופרית.

העניין הוא שאם לא ייעשו דברים בדחיפות, ובעיקר להגביר את המודעות לנושא של הרס כדור הארץ, באמת לא יהיה לנו מחר. על פי כל מיני תחזיות, לולא יינקטו צעדים דרסטיים, תל-אביב וכל ערי החוף עלולים להיות מוצפים במים, בגלל הנמסות הקרחונים. זה נשמע כמו סיפור אפי, כמעט תנ"כי, כמו התגשמות של אחת ממכות מצרים, כשהטמפרטורה בקיץ במזרח התיכון תעלה משנה לשנה ובתוך עשורים בודדים עלולה להגיע לחמישים מעלות צלסיוס, ואז מישור החוף עלול להיות כולו מוצף.

מאז גל השריפות האימתני שהיה ביערות האמזונס, נדמה שאנחנו מתחילים לחזות בממדים ההרסניים של האסון. מחקר חדש שניטר את פליטות הפחמן הדו-חמצני באזור הטרופי הגדול בעולם, מגלה שיער הגשם פולט מיליארד טון ממנו בשנה – יותר מכפי שהוא קולט. להיפוך במגמה יש השפעות הרות גורל על משבר האקלים, שכן בעוד מנהיגי העולם מדברים על צמצום גזי החממה ועצירת ההתחממות הגלובלית – ה"ריאות של כדור הארץ" גורמות דווקא להאצתה.

התחבורה בישראל אחראית לרבע מפליטת גזי החממה, ל-40% מפליטת תחמוצות החנקן ול-23% מפליטת תרכובות אורגניות שחלקן ידועות כמסרטנות. יש למשרד התחבורה, לו ירצה להשקיע, יכולות ואמצעים לתרום להפחתת הנפגעים שעולים לאין שיעור על הנפגעים מתאונות דרכים. במה שנוגע לתקציב, משרד התחבורה בישראל הוא השלישי בגודלו: 37 מיליארד שקלים בשנה. כלומר, זה לא הכסף. זה מה שעושים או לא עושים איתו, והמצב רק מחמיר.

במרכזי הערים הגדולות בישראל נמדדים ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר הנובעים מתחבורה. רוב פליטות הפחמן הדו-חמצני מגיעות מדלקי מחצבים שבהם אנחנו משתמשים לייצור חשמל, חימום ותחבורה. על רקע הנתונים העגומים האלה יש מקום לשאול, מדוע בישראל נוהגים ביד קלה על ההדק בכל הנוגע לכריתת עצים בערים ובשטחים המיועדים לנדל"ן, ולמה אין תכנון נכון של נטיעת עצים במרכזי ערים ובשכונות שנבנות. העצים חשובים הן ליצירת צל והורדת החום והן לספיחת פחמן דו-חמצני, אבל נדמה שבארץ לא עושים די בעניין.

לצמחים יש תפקיד חשוב באיזון הפליטות האלה. כחלק מתהליך הפוטוסינתזה, הצמחים והעצים משתמשים באנרגיית השמש כדי להפוך פחמן דו-חמצני לסוכרים, פעולה שמכונה "קיבוע פחמן". קיבוע הפחמן הוא תהליך מרכזי להורדת רמות הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה. ואם נחזור לשריפות המקומיות שנעשות כחלק מבירוא שטחים לשם גידולי בקר ופולי סויה באמזונס, החדשות הרעות מאוד הן ששריפת יער מייצרת פי שלושה יותר פחמן דו-חמצני ממה שהיער סופג.

הפעם זה נשמע שמדובר במשהו שהקוסמוס מנסה לומר לנו, והוא צועק באוזנינו שהימים הלוהטים, חיסול היערות, זיהום אוויר, שריפות הענק, הוריקנים ושאר הכולירות ששכיחותם עולה בקצב תלול הם משהו שאינו רק בשליטת השמים. בחום הקיצוני שפקד את חופי ארה"ב וקנדה, כמיליארד יצורי ים, מכוכבי ים ועד לצדפות, התבשלו למוות באוקיינוס האטלנטי. גם בים מרמרה שבטורקיה התכסו המים בשכבה רירית בעקבות מותם של 80% מהאוכלוסייה הימית בגלל החום הקיצוני שפקד אותם. ואין לשער את האסונות האקולוגיים שצפויים לנו במקרה של תקלות בצינורות התת-ימיים של הנפט והגז.

לאחר עשורים ארוכים של פיתוח תעשייתי ועירוני מואצים, והזנחה של תחום איכות הסביבה, מתמודדת סין עם אתגרים משמעותיים של זיהום קרקע, מים ואוויר. בעשור האחרון ניכר שינוי מהותי במדיניות הסינית ובהתמודדות בתחום זה. הממשל הסיני מוביל תהליך לצמצום הפגיעה בסביבה, תוך אימוץ חקיקה, רגולציה ואכיפה. בכך הופך ההיבט הסביבתי למרכיב משמעותי בתכנון פרויקטים, הקמת מערכי ייצור ועוד ענפים הנבחנים בזכוכית מגדלת.

ניכרת גם עלייה מתמדת במודעות הציבורית הסינית לנושא, הן בעניין שמגלים התושבים ברמות זיהום האוויר והן בהתייחסות למתקנים ומפעלים מזוהמים. הממשל הסיני הציב יעד מאתגר – להגיע לאפס פליטות נטו של פחמן דו-חמצני עד לשנת 2060. בדרך לשם הוגדר יעד ביניים – להפחתת הפליטות עד 2030, והוצגו הכלים החיוניים להגעה ליעד זה, תוך הגברת שיתוף הפעולה הטכנולוגי עם חברות ומומחים מהעולם והבאת טכנולוגיות רלוונטיות לסין.

וקצת פרק בהיסטוריה: בשנת 1973 החל משבר עולמי, בגלל מחסור בנפט. המשבר הלך והחמיר, כאשר מדינות ערב צמצמו את אספקת האנרגיה למערב, תוך העלאת מחירים דרסטית, כאמצעי לחץ נגד ישראל. אחת התוצאות הייתה ייצור מכוניות חסכוניות יותר וחיפוש אחר אנרגיות חלופיות. מהקללה יצאה ברכה. היום ישראל היא יצואנית אנרגיה קצת יותר נקיה למדינות השכנות. היום, כדאי לשים תשומת לב, חלק ניכר מהחשמל של ירדן מיוצר על ידי גז טבעי שמגיע מישראל. ומצרים, למרות שהיא יצרנית גז בעצמה, נזקקת לתוספת משמעותית של גז ישראלי. היום כדי להדליק אור במדינות ערביות יש צורך באנרגיה מתוצרת ישראל. איך שגלגל מסתובב.

וישנו גם אפקט משני עצוב של מלחמות בעולם, שהבולטת בהן היא כניסת הכוחות הרוסים לאוקראינה. לצד הטרגדיה האנושית, חשוב לדבר גם על האפקט המשני של המלחמה, הנוגע למשבר האקלים. המלחמה באוקראינה העמידה קשיים בפני השגת יעדי האקלים העולמיים, כי מדינות שונות נאלצו להגדיל את ההשקעה במקורות לדלקים מאובנים – פחם, נפט וגז טבעי – כחלופה לאספקת הגז והנפט מרוסיה. אחד היעדים שנקבעו בפסגת האקלים האחרון של האו"ם, ואשר נמצא בסכנה, הוא הגבלת עליית הטמפרטורה הממוצעת העולמית ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד לעומת הטמפרטורות הממוצעות בתקופה הפרה-תעשייתית.

חברות הנפט והגז הגדולות חוגגות מהמשבר, והסכנה היא שההשקעות הגדולות שלהן יורידו מסדר היום את המאבק במשבר האקלים. מזכ"ל האו"ם הזהיר כי בעקבות המלחמה באוקראינה הכלכלות הגדולות נוקטות אסטרטגיה של החלפת דלקים מאובנים רוסיים בחלופות, שיתקבעו בטווח הארוך ויסגרו את חלון ההזדמנויות ליעד הגבלת הטמפרטורה העולמית. המלחמה לפיכך רעה לנו, בכל מובן. המדינות פעלו בחופזה כדי לספק את המחסור, והזניחו את צמצום השימוש בדלק מאובנים. 40% מצריכת הגז באירופה הגיעה עד פרוץ המלחמה מרוסיה, וכך גם 60% מצריכת הגז הטבעי של גרמניה.

האיחוד האירופאי התחיל מיידית ותוך כדי הלחימה, לצמצם את השימוש בגז הטבעי הרוסי, בתקווה לבטל לחלוטין בשנים הבאות את התלות ברוסיה. במקביל החלו להרחיב את השימוש באנרגיות מתחדשות, אך בינתיים מדינות האיחוד האירופאי הגדילו את רכישת הדלקים המאובנים במדינות אחרות, כמו נפט מסעודיה וגז מקטאר, וחלקן אף הגדילו את ייצור החשמל מפחם.

פרק 4 – תוכניות חומש בצה"ל למשבר האקלים

למערכת הביטחון ולצה"ל יש השפעה נרחבת על הסביבה בישראל, למען הבטחת בריאותם ואיכות חייהם של הדור הנוכחי ושל הדורות הבאים. היא אמורה לתת מענה הולם לצורכי ביטחון המדינה, בד בבד עם שמירה על משאבי הטבע והסביבה. מלבד זאת חשוב שמערכת הביטחון תקפיד לשמור על הסביבה כדי שלא להיחשף לתביעות אפשריות של גורמים אזרחיים, דבר שיש לו השפעה כספית והשפעה על אמון הציבור במערכת הביטחון.

צה"ל צורך כמות גדולה של אנרגיה, של מים ושל מוצרים מגוונים אחרים, והוא גם מייצר כמות גדולה של פסולת מגוונת ושל שפכים. צה"ל פועל בכל המרחבים – ביבשה, באוויר ובים – ויש לו מגוון רחב של מתקנים, לרבות תחנות דלק, מוסכים, מפעלים ונשקיות. לצה"ל יש טביעת רגל אקולוגית ניכרת על הסביבה בישראל, ומדיניותו היא לצמצם אותה כדי להקטין את פגיעתו בסביבה, בין היתר נוכח הגורמים הבאים: הפריסה הגאוגרפית הרחבה של שטחי האימונים והבסיסים, ניידות רבה, תשתיות ישנות וכוח אדם רב.

הגיעה העת לצמצם את הפערים בין הסטנדרט האזרחי לסטנדרט הקיים ברוב מחנות צה"ל, ביחס לעמידה בחובות השמירה על הגנת הסביבה. בעולם המודיעין מקובל לדבר בעשור האחרון על "ברבורים שחורים", בעקבות התיאוריה של הכלכלן נסים טאלב על אירועים מכוננים המתרחשים במפתיע, אך בדיעבד אפשר לתאר את הנסיבות להם. משבר האקלים, לעומת זאת, מתואר כ"קרנף לבן" – אתה רואה אותו, מזהה אותו, ורק לא יודע מתי הוא מתחיל לרוץ לכיוונך. משריפות ושיטפונות דרך תאונות אימונים ועד השפעות אזוריות, בצה"ל מבינים שמשבר האקלים דורש גם ממנו תוכניות חומש ולהגביר סוף סוף את העיסוק שלו בהשפעות המשבר.

להשלכות האקלים השפעות על הנזקים שהצבא סופג בגלל מזג האוויר ואירועי אקלים קיצוניים ואלה שהוא עצמו גורם. זכורים לכולנו כיצד טבעו מטוסי חיל האוויר בבסיס חצרים בשל היערכות לקויה להצפות חורף, והנזקים שמשאיר אחריו צה"ל אחרי אימונים ופעילות, משריפות ברמת הגולן ועד זיהומי דלק בנגב. בצה"ל בוחנים את אפשרויות עליית מפלס מי ים התיכון על בסיסי חיל הים, והתחממות נוספת יכולה לפגוע גם על מערכות הקירור של הטנקים. במפרץ הפרסי לדוגמה מתקשים מטוסי חיל האוויר האמריקאי להמריא בשעות הצהריים מבסיסיהם, מפני שחום של 50 מעלות ומעלה משפיע על תפקוד מטוסי מטען כבדים.

ככל שטביעת הרגל של צה"ל גדולה יותר, ובמיוחד בקרבת ריכוזי אוכלוסייה ובאזורים בעלי השפעות הידרולוגיות, הסיכון בפוטנציה להיווצרות מפגעים סביבתיים הולך וגדל. המפגעים הסביבתיים הם שפכים, דלקים, שמנים, חומרים מסוכנים, תחמושת, קרינה, רעש ופסולת. הם גורמים לזיהומי מים, זיהומי קרקע וזיהומי אוויר. הטיפול במפגעים הסביבתיים והקטנת הסיכון להיווצרותם חיוניים כדי למנוע פגיעה בבריאות האוכלוסייה ופגיעה בחי ובצומח.

השפכים מהווים בעיה מהותית בהיבטי פיקוח מתמיד ואכיפה. בצנרת אזרחית ניתן לאתר בקלות ליקויים ולטפל בהם, אולם בצה"ל ישנם אזורים נרחבים ונסתרים שהביוב יכול לזרום במשך זמן רב, וזה מגיע לנחלים ומזהם את מקורות המים של הסביבה. הסיבה העיקרית לכך היא שרבים מבסיסי ומתקני צה"ל עדיין לא מחוברים למערכת הביוב.

שלושה גופים עיקריים עוסקים בתחום הגנת הסביבה במערכת הביטחון: צה"ל, משרד הביטחון והמשרד להגנת הסביבה. בהוראת הפיקוד העליון בנושא הגנת הסביבה בצה"ל צוינו תפקידיהם של אגפים במטכ"ל בתחום הגנת הסביבה, לרבות אגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה ואגף התכנון. כן צוינו תחומי האחריות של גופים שונים בצבא ושל מפקדי היחידות בתחום זה. במשהב"ט פועל אגף מבצעים לוגיסטיים ונכסים, ואחד מתפקידיו העיקריים הוא להיות אחראי לתחום הגנת הסביבה במערכת הביטחון.

בדו"ח האחרון של מבקר המדינה התגלו מספר ליקויים בולטים שמערכת הביטחון צריכה לחזק: הצורך בהגברת המענה של המטה הכללי לתחום הגנת הסביבה, טיפול בפערי הסמכויות בצה"ל בהכשרות נדרשות, באיוש מפקדים מקצועיים ובמתן סמכויות לפעילות לפי תוכנית ביקורות סדורות; גיבוש תהליכים סדורים ומשותפים בין משהב"ט וצה"ל למיפוי, ניטור וטיפול במפגעים; ממשקי העבודה מול רשות המים והמשרד להגנת הסביבה; עמידה בהוראות חוק אוויר נקי; איסוף פסולת אריזות והעברתן למיחזור.

די ברור שהמזרח התיכון יהיה האזור השני הכי פגיע אחרי אפריקה. מדינות ללא מקורות מזון ומים יחפשו לעצמן פתרונות. זה עלול להוביל לתוצאות צבאיות מרובות בדרישה לקבל משאבים ועד לתנועה המונית של פליטים לישראל. על כן צריך להיערך ולבצר את הגבולות. התפנית של מגפת הקורונה חייבה את אנשי המודיעין להסתכלות מחודשת על האופן שבו בעתיד יוגדרו בעיות הביטחון הלאומי.

המעבר של בסיסי צבא רבים לנגב מאפשר לתכנן אותם באופן שיפגע פחות בסביבה ויישען על אנרגיות מתחדשות. במשך שנים פעלו באין מפריע 190 תחנות דלק מזהמות בבסיסי צה"ל בכל רחבי הארץ, כשרובן מהוות סכנה לקרקעות ולמי התהום באזור וגם לחיילים המשרתים בקרבתן. הסכנה העיקרית הנשקפת מהמשך פעילותן היא חלחול הדלקים לקרקע, תוך פגיעה בקידוחי מים, נחלים ומקורות מים אחרים. הבעיה חריפה במיוחד בבסיסי חיל האוויר בעקבות השימוש בדלק מטוסים. בצה"ל הוחלט על תוכנית "אופק ירוק", שתכלול סגירת כחמישים תחנות דלק ושיקום של האחרות.

כדאי לנו להפנים גם את הלקחים הביטחוניים שפורטו על ידי הגנרל האמריקאי מקקנזי, בהיותו מפקד פיקוד המרכז, כי יש להן השלכות רחבות היקף על הרס אפשרי של איכות הסביבה בישראל. בדבריו, על כוח הטילים הבליסטיים האיראניים, הוסיף כי: ״ב-20 בינואר 2020, (זמן קצר לאחר חיסולו של הגנרל קאסם סוליימני על ידי האמריקנים), שוגרו כמה עשרות טילים מדגם קיאם -Qiam-1, ופאתח- Fateh-313 משלושה בסיסים במערב של איראן לעבר שני בסיסים אמריקנים בעיראק-אל אסד ואירביל". לדבריו, הטילים לא הרגו אף אמריקני, אולם הפכו את המבנים, המטוסים, ובנייני המגורים של החיילים האמריקנים 'לאיי חורבות מעלים עשן. הטילים האלה פגעו כמה עשרות מטרים מהמטרה שלהם. הדבר העיקרי שהאיראנים עשו בשלוש-חמש השנים האחרונות הוא לבנות כוח טילים בליסטיים בעל יכולות מרובות.

האלוף (במיל') יצחק בריל מוסיף, שלאיום האיראני על ישראל נוספת טבעת חנק של: 250 אלף טילים, רקטות וכטב״מים, שרבים מהם מדויקים, ומצויים בידיהן של גרורותיה של איראן – חיזבאללה בלבנון, חמאס בעזה, מליציות שיעיות בסוריה, עיראק ותימן. ביכולתם לשגר במלחמה הרב זירתית על ישראל כ-3000 טילים, רקטות וכטב״מים – בממוצע מדי יום: על מרכזי אוכלוסייה, בסיסי הצבא עם יכולת לעקב קשות את המראת מטוסינו לתקיפה, מתקני חשמל, מים, דלק, גז, תשתיות כלכליות, תחבורתיות, מטרות אסטרטגיות ומוסדות שלטון. הם עלולים לגרום לאלפי אבדות והרס נורא, וכל זה עדיין בלי שיגור הטילים הבליסטיים המדויקים של האיראנים. זה האיום הקונבנציונלי החמור ביותר שידעה ישראל מאז היוסדה.

באגף המודיעין במטכ"ל החליטו להתייחס למשבר האקלים ולאיכות הסביבה באמצעות צוות הפועל במסגרת מכון גזית, הנשען על מומחים אקדמיים אזרחים מדיסציפלינות שונות. יהיה צורך להתייחס בכובד ראש להעברת בסיסים רבים לנגב ושיפור התנאים לחיילים: מהגדלת השטחים המוצלים ועד מיזוג בחדרים. המערכות הצבאיות, ובעיקר חוות שרתים ענקיות הדרושות לאגירת כמויות גדולות של מידע מודיעיני, זוללות חשמל. חלק מהפתרון יכול לבוא מחוות סולאריות, שיוקמו בשטחי הענק בתוך הבסיסים.

הצבא הוא ארגון ענק, שפעילותו מתבצעת בכל חלקי הארץ. מערכת הביטחון אוחזת בכ- 52% משטח מדינת ישראל, והפעילות הצבאית כוללת מטבעה פעולות שגורמות להרס רב. הפעילות הצבאית לפיכך מייצרת גם פסולת וזיהומים מסוגים שונים, וקיימת פגיעה ממשית במימוש מערכת הביטחון לצמצם את טביעת הרגל האקולוגית של צה"ל בטיפול במפגעים סביבתיים. אף שמעבר צה"ל לנגב נתפס כפרויקט לאומי, המועיל לכל המעורבים, תעלה עדיין השאלה עד כמה יוכלו יחידות צבאיות להתאמן בתנאי חום קיצוניים בדרום הארץ – בעשורים הבאים.

פרק 5 – מחקרי אקלים ואיכות הסביבה ברחבי העולם

מחקרים רבים נערכים בעולם בנוגע להשלכות משבר האקלים, והיעדים לריסון ההתחממות הגלובלית, על פני: הסביבה, החברה, הכלכלה והביטחון. מומחים מזהירים כי ישראל, שמתחממת בקצב מהיר יחסית, תשלם מחיר כבד במיוחד על ההזנחה והשאננות שהיא מגלה כיום. הסיפור של משבר האקלים, מאיים, מורכב ומכעיס ככל שיהיה, הוא בסך הכל עוד סיפור של גאווה וגבהות-לב מוגזמים. בתחילת המהפכה התעשייתית גילתה האנושות מקורות אנרגיה זמינים לצמיחת הכלכלה והמחיר לא איחר להגיע.

הקורונה לימדה אותנו שהאנושות יודעת להתמודד עם משבר גלובלי בשיתוף פעולה בין מדינות. צריך לקחת את היכולות האלה ולהשתמש בהן בהתמודדות עם משבר האקלים. למדנו כמה אנחנו יכולים לשנות הרגלים מהר. למשתתפים בוועדת האקלים בגלזגו גברה תחושת העוצמה והרצינות שהעולם ייחס לנושא, וגם להזדמנות שהמשבר הזה נותן. יש פה הזדמנות לראות מדיניות חדשה, רעננה ואחרת.

יש לנו עשורים של מחקרים על איך ליצור כלכלה מאוזנת יותר. יש מודלים בכל העולם ויש את ניו זילנד שממקדת את התמ"ג שלה ברווחת האזרחים ולא בצמיחה. הדבר החשוב הוא להבין שהכלכלה שיש לנו היא לא נורמלית. זו כלכלה קפיטליסטית שמרכזת את העושר בידיים של מעט מאוד אנשים, ויתר האזרחים נאבקים לסגור את החודש, וזה לא נורמלי. נתון אחד חשוב לציין, שכדאי להכיר ולהפנים את המשמעות שלו: 51 מיליארד טונות של גזי חממה נפלטים כיום מידי שנה לאטמוספירה.

גשם יחליף את השלג עקב משבר האקלים והתחממות כיפת השלג בצפון כדור הארץ, כך קובע מחקר עדכני בנושא שפרסם הגרדיאן הבריטי. כיום יורדים באזור הארקטי יותר משקעי שלג מאשר משקעי גשם, אולם, על פי החוקרים, המצב ישתנה וכל שטחי האדמה והימים יספגו יותר מים משלג לפני תום המאה הנוכחית. גם אם העולם יתחמם בפחות משלוש מעלות צלסיוס, על שטחי הים של גרינלנד ונורבגיה יירדו בעיקר גשמים – עשרות שנים לפני התחזית שהייתה מקובלת עד כה.

כך למשל, הגשם ישלוט במרכז האזור הארקטי כבר בסתיו 2060 אם פליטות הפחמן לא יצומצמו, ולא ב-2090 כפי שחזו מודלים קודמים. התחממות המואצת עלולה להשפיע על אירועי אקלים קיצוניים כגון שיטפונות וגלי חום באזורים דרומיים יותר: באירופה, אסיה וצפון אפריקה – עקב השינויים שיחולו בזרם הסילון. סביר כי יירדו יותר משקעים באזור הארקטי עקב התאדות רבה יותר מהימים החמימים ונטולי הקרח.

מדעני אקלים מצאו כי כדי לבלום את המשך התחממות כדור הארץ, על האנושות לעבור לכלכלה של אפס פליטות עד 2050. התהליך יגבה מהכלכלה העולמית תוספת של 3.5 טריליון דולר מדי שנה. זהו גידול של 60% בהוצאה לעומת היום. חלק מהתוספת נובע מהעובדה שעד 2050 הביקוש העולמי לאנרגיה צפוי לגדול פי שניים ויותר – הן בשל הגידול העקבי באוכלוסייה, והן בגלל הגידול בצריכה של מערכות חשמליות ככל שרמת החיים עולה, בעיקר במדינות מתפתחות כמו הודו וסין.

בה בעת, המחקר מציין כי היקף הייצור של אנרגיות נקיות כמו מימן ודלק ביולוגי צפוי לגדול יותר מפי עשרה לעומת הייצור כיום, מה שיספק מענה לפחות לחלק מהגידול בביקושים. לפי דו"ח מקנזי התקופה הדינמית תתרחש בעשור הקרוב. מלבד התעשיות במגזר האנרגיה, שני מגזרים יושפעו במיוחד מהשינוי. ענף הנדל"ן, שצפוי לאמץ טכנולוגיות מתקדמות של בנייה אקולוגית, כגון מבנים שצריכת החשמל שלהם מבוססת על אנרגיה סולרית ושימוש בחומרים חסכוניים בחשמל וידידותיים לסביבה; ותעשיית הרכב, שם נדמה שהמהפכה כבר החלה עם המעבר המואץ ממנועי בעירה פנימית מזהמים למנועי חשמל מבוססי סוללות ליתיום.

מחקר חדש ומדאיג, שפורסם בכתב העת הנחשב JOURNAL OF HYDROLOG, מציין שלא רק ישראל מתייבשת וקובע שהמזרח התיכון כולו נמצא בפתחו של עידן צחיח, והמצב חמור יותר ממה שחשבנו. תופעת הבצורת צפויה להחמיר בשנים הקרובות והפגיעה תהיה במקורות מים, חקלאות וטבע. מדינות אפריקה מתמודדות כבר כיום עם בצורת קשה. עשרות מיליוני אזרחים סובלים בעקבות עונות גשמים מאכזבות, ו-70% מהבקר מת כתוצאה ממחסור במזון ומים.

הזרימה לאגמים צפויה להצטמצם עד סוף המאה בשיעור של 15% ובשל כך תתמעט כמות המים בהם עד 45%. השילוב של הפחתה בכמויות המשקעים, שינוי בפריסת הגשמים ובעיקר התאדות מוגברת עקב עליית הטמפרטורות וריבוי ימי שמש – יגרמו למחסור משמעותי במים. במדינות שלא ימצאו מקורות מים אלטרנטיביים כמו התפלה, פתרון שישראל השכילה לפתח, זה עלול להגיע למצבי קיצון, מגה-בצורות ושריפות ענק.

עד שנת 2100 צפויה עלייה חדה של 8.5 מטר בגובה פני הים. המדינה שנמצאת בסיכון הרב ביותר בהקשר זה היא מצרים, וברשימה גם לוב, מרוקו ותוניס. כל התופעות הללו יובילו לצמצום בכמות היבולים וגידולי השדה, לפגיעה בענפי החקלאות אחרים, בדיג וגם בתיירות. בארצות הים התיכון חיים כיום כ-542 מיליון איש. מספרם ב-2050 צפוי לעלות ל-657 מיליון. בשנת 2100 הוא יאמיר לפי ההערכות ל-694 מיליון.

מחקרים שנערכו בעולם הגיעו למסקנה שהפקת אנרגיה באמצעות ביקוע גרעיני היא הדרך היעילה ביותר והזמינה כיום לאנושות. זה מקור האנרגיה נטול הפחמן היחיד שיכול לספק חשמל אמין יומם וליל, בכל עונה, כמעט בכל מקום עלי אדמות, והוכח שהוא יכול לעבוד בקנה מידה גדול. שום מקור אנרגיה נקייה אחר לא מתקרב למה שהאנרגיה הגרעינית מספקת כבר היום. תחנות כוח גרעיניות נמצאות גם במקום ראשון בכל הקשור ליעילות בשימוש בחומרים כמו פלדה, בטון, פלדה וזכוכית.

פרק 6 – תעשיית המזון וצרכנות ירוקה

האנושות תיאלץ לשנות את התזונה שלה – לפחות חלקית – כדי להימנע ממזונות שייצורם גורם לפליטה גבוהה, ובראשם בשר. הימנעות מצריכת בשר ומוצרי חלב, על פניו, היא הדרך הפשוטה והיעילה ביותר לצמצום ההשפעה על הסביבה. תעשיית המזון מהחי היא הבזבזנית ביותר, משום שכדי לגדל בעל חיים למאכל צריך לגדל גם מזון שצורך קרקע ומים. מחקרים מצאו שמזון מהחי מספק 18 אחוז מהקלוריות ו-37 אחוז מהחלבון שצורכת האנושות. אבל כדי לספק את השיעור הנמוך הזה, צורכת תעשייה זו כ-83 אחוז מהקרקע המשמשת לגידולי מזון בעולם. מתוך כלל הגידולים החקלאיים היא אחראית ל-58 אחוז מפעילות גזי החממה, 57 אחוז מזיהום המים ו-56 אחוז מזיהום האוויר.

בהתבוננות רחבה יותר, התחזיות מעלות כי הביקוש לבשר יעלה פי שניים עד 2050, בין היתר על ברקע העלייה הצפויה ברמת החיים בהודו ובסין. הפליטות המזהמות שכרוכות בהגדלת ייצור הבשר, כמו גם העובדה שהמשאבים הטבעיים שדרושים לשם כך מוגבלים, מחייבות פתרונות יצירתיים. המזון האורגני הפך כבר מזמן ללהיט ברחבי העולם, אבל הוא אינו הפתרון היחיד בתחום המזון. כבר כמה שנים טובות שהדיבור על בשר מעבדה, או בשר מתורבת, כפתרון לנזק העצום שתעשיית הבשר גורמת לסביבה, לבריאות ולמוסר שלנו – הולך ותופס תאוצה.

בשר מתורבת הוא בעצם מזון של רקמות, המורכבות מתאים שנלקחו מבעלי חיים וגודלו במעבדה מחוץ לגוף, בתנאים מלאכותיים. הטעם, מבטיחים המפתחים, יהיה זהה לטעם הבשר שאנחנו רגילים לאכול. כמו כן, הבשר שמגדלים במעבדה הוא סטרילי וניתן לשלוט באחוזי השומן שבו, מה שאי אפשר לעשות עם בשר פרות. גם זמן הגידול שלו יתקצר משמעותית, לשבועיים שלושה) ולא יהיה נתון למשברי אקלים או מזון. בנוסף, ייצור בשר במעבדה צפוי לחסוך כ-98% מהקרקעות ואחוז נכבד של מים. אפשר יהיה להעשיר את התאים בוויטמינים חיוניים, מינרליים, נוגדי חמצון וסיבים תזונתיים.

פיילוט ראשון התחיל בבריטניה, וממשיך באירופה, לדרג את מידת הפגיעה שמסב תהליך הייצור של המוצר לסביבה, בהובלת עמותות למען כדור הארץ, בשיטת הרמזור. כך למשל "הציון האקולוגי" – אדום, צהוב וירוק המופיע על אריזות מזון מדרג את מידת הפגיעה של המוצר לסביבה. שותפות לניסוי ענקיות מזון כמו נסטלה ורשתות קמעוניות כגון מרקס אנד ספנסר. מתן ציון אקולוגי אמור להפחית את הנזק או לכל הפחות למתן את הגידול שלו. נראה שהעלויות של בשר מהונדס יהיו נמוכים מאלה של בשר רגיל.

לפי הדו"ח האחרון של פאנל האו"ם בנושא משבר האקלים, תעשיית המזון אחראית על 37% מפליטת גזי החממה. מצב זה צפוי להחמיר ככל שהאוכלוסייה תגדל. באזורים ובתחומים מסוימים מאוחר מדי לתקן, ואכן נותר רק לצמצם את הנזק. אלא שלא הכל אבוד, ויש דברים שאפשר להחזיר לקדמותם. וכחלק מהגדרת הצעדים לתיקון נזקי האקלים, מדובר על הפחתת פליטות עד לאפס, הסרה אקטיבית של גזי חממה על ידי לכידת פחמן דו-חמצני, ואף הקפאה מחדש של הקטבים של כדור הארץ.

נוטים לחשוב שהתרומה של טבעונות למאבק במשבר האקלים היא מצומצמת, כי פליטות הגז נמשכות בייצור חשמל, תחבורה ותעשייה. אולם מחקרים חדשים מצאו שדי במעבר לתזונה מהצומח כדי להפוך את הקערה על פיה. אם האנושות תעבור בהדרגה, לאורך 15 שנים, לתזונה נעדרת מרכיבים מהחי, העלייה בכמות הגזים באטמוספירה תיעצר לחלוטין בשלושים השנים הבאות.

לאפקט האדיר שני מקורות. הראשון הוא דעיכתם הספונטנית של גזי החממה העוצמתיים מתאן וחמצן דו-חנקני, שגידול בעלי חיים למאכל הוא המקור העיקרי להם. השני הוא ספיחת 800 גיגה טונות של פחמן דו-חמצני מהאטמוספירה, באמצעות המרת השטחים המשמשים כיום את התעשייה הזאת, בחזרה לשטחי טבע פראי. אין פלא שגידול קילוגרם חלבון מהחי דורש שטח גדול כמעט פי מאה מגידול קילוגרם חלבון צמחי.

יותר ויותר אנשים כבר מבינים עד כמה בהול המאבק במשבר האקלים, אבל משום מה הוא עדיין לא מקושר לאחת מסיבות השורש שלו – צריכת יתר. אנחנו מפנים סוף סוף אצבע מאשימה לכיוון ענקיות הנפט ומדברים על שינויים הכרחיים בשוק האנרגיה – אבל לעיתים רחוקות מתייחסים לעובדה שהנפט הזה מיועד גם כדי לייצר, לארוז ולשנע עוד ועוד דברים בשבילנו, דברים שנוכל לקנות ואחר כך לזרוק ואז לקנות שוב ולזרוק. ואי אפשר להתמודד עם המשבר הסביבתי בלי לדבר על האופן שבו הכלכלה שלנו עובדת.

הכלכלה מעוצבת באופן שנועד למקסם צמיחה ולמקסם רווחים בעיקר לעשירים. אנחנו כל כך עסוקים בצרכנות אתית שאנחנו שוכחים לדבר על רמת הייצור והתפוקה. גם צרכנות ירוקה זה אבסורד, כי אנחנו משתמשים בצרכנות-יתר כדי לפתור בעיות שנגרמו מלכתחילה בגלל צרכנות-יתר. הבעיה מחמירה עם אנשים עם כסף, כי הם צורכים יותר אנרגיה ומשאבים מאנשים עניים והפתרונות הירוקים זמינים רק להם.

בנוסף, צרכנות ירוקה מאפשרת לנו להמשיך לצרוך בקצב שאנחנו צורכים, ומאפשר לענקיות הנפט להמשיך לעשות בדיוק מה שהן עושות, ולא לדרוש שינוי משמעותי במדיניות הציבורית שמסבסדת את אותן ענקיות נפט. צריך להתמקד בשינוי החברתי והתרבותי. כמו למשל חילופי בגדים ומוצרים קואופרטיבים, דברים שבהם נוצרת קבוצה גדולה יותר של אנשים שמתמודדים עם בעיות צריכת היתר.

הפלסטיק שבשימוש תעשיית המזון הוכר מזמן כאחת הבעיות הקריטיות של העולם, וכבר ידוע שחלקיקי פלסטיק זעירים נכנסים לגופנו דרך המזון והשתייה. החלקיקים האלה קיימים בשרשרות המזון בכל אזור בעולם, ולא רק באזורים מתועשים. ראיות להימצאותם נמצאו מפסגת האוורסט ועד למעמקי האוקיינוסים, ומחקר שנערך לאחרונה מוכיח שהמיקרו-פלסטיק גורם נזק גם ברמות שאליהן נחשפים בני אדם – מות תאים, נזק לדפנות התאים ולתגובות אלרגיות.

פרק 7 – כלכלת משבר האקלים והמים

משבר האקלים גורם כבר היום מחיר כבד, והפגיעה היא לכל אורך היררכיית החיים. החל בנזקים כבדים לרכוש שאובד בשיטפונות, בעקבות הצפות באירועי גשם ושריפות באירוע חום קיצוני. דו"ח שפרסם לאחרונה הבנק המרכזי באירופה, הזהיר כי הבנקים והחברות בגוש האירופאי מסתכנים בהפסדים כלכליים וחוסר יציבות פיננסית משמעותיים בשל משבר האקלים. דו"ח של ענקית הביטוח SWISS RE קובע כי שינויי האקלים צפויים לצמצם את הכלכלה העולמית ב-23 טריליון דולר ב-2050, עקב ירידה צפויה בתפוקת היבולים, העלייה בגובה פני הים, והתפשטותן של מחלות.

אם נמנה את הנזק לרובדי החיים האחרים, הרי שיש פגיעה בתשתיות חיוניות בגלי קור, פגיעה במערכות האקולוגיות בשל התחממות האוקיינוסים, פריון, תמותה, פגיעה בתיירות, התפשטות מחלות שונות ומוטציות שנוצרות בעקבות שינויי האקלים. להשפעות אלו מצטרפות הפגיעה המשמעותית בתמ"ג של המדינות, האינדיקטור המאקרו-כלכלי המרכזי ואפילו על קבלת החלטות רציונליות. לפי אומדנים שונים הכלכלה העולמית עלולה לאבד 10% עד 20% מהתמ"ג עד אמצע המאה, רק מאובדן תפוקה, אפילו ללא הנזקים הישירים של אסונות טבע.

ישנה שרשרת של השפעות נוספות ברחבי המערכת הכלכלית והחברתית, כגון עלייה בשיעורי הפשע. מספר מחקרים אפילו מצאו שמי שהיה ברחם אימו בתקופה חמה מהרגיל צפוי להיפגע גם כאדם בוגר ולהשתכר פחות, גם 30 שנה מאוחר יותר. הבנק להסדרי סליקה בינלאומיים BIS, המשמש ארגון גג של הבנקים המרכזיים בעולם, פרסם דו"ח שקבע כי לבנקים המרכזיים אין מספיק כלים להתמודד עם מה שעלול להיות אחד הזעזועים הכלכליים הגדולים בכל הזמנים.

אותן פליטות גזי חממה שהביאו לצמיחה ולגידול חסר התקדים בכלכלה בשתי המאות האחרונות נשארות באטמוספירה, ומביאות לעליית הטמפרטורה בכדור הארץ. כך, השיטה הכלכלית שמגדירה צמיחה כלכלית כמטרת-על, היא זו שמביאה אותנו לנצל יותר ויותר ממשאבי הטבע בכדור הארץ ולכך השלכות רבות. דו"ח של הפאנל הבין-משרדי לשינוי אקלים, שנערך על ידי 234 מדעני אקלים מעשרות מדינות, קבע כי פעולות האדם הן שהביאו לעליית ריכוזי הפחמן הדו-חמצני באטמוספירה עד לרמת שיא שכמוה לא היתה זה שני מיליון שנים לפחות.

מובן כי המעבר לאנרגיות ירוקות כרוך בהפסדים, במיוחד בתעשיות דלקי המאובנים, ואולם כלכלנים רבים סבורים כי אלו מתגמדים לעומת התועלת. מחקרים מצביעים כי על כל דולר שנשקיע עתה בהיערכות לשינויי האקלים, יימנעו נזקים יקרים פי עשרה. לכן, עלינו לנקוט במהירות צעדים למניעת האסון הבא, למשל בהיבטים של תכנון וביצוע בנייה, ניהול שטחים פתוחים, בנייה ירוקה וצמצום צריכת האנרגיה.

בעשורים האחרונים העולם כולו חווה שינוי אקלימי שלא פסח גם על ישראל, והתבטא בירידה בכמות המשקעים, בעיקר בצפון הארץ, שהביאה לגירעון חמור במשק המים הישראלי. בדו"ח האחרון של חברת מקורות הוצגה התחזית בכל הנוגע לצריכת המים והקמת התשתיות הנדרשות על מנת שמשק המים של ישראל ימשיך לתפקד. נדרש לקבוע תוכנית אב ארוכת טווח, ומזהירים שהתבססות על משק מים מותפלים יש חשש שזיהום מי ים או תקלה יכולים להשבית את מתקן ההתפלה ולגרום לפגיעה ברציפות התפקודית.

מפלס הדאגה גדל והתחזית שהוצגה קודרת, אך על אף הקושי, יש עדיין מה לעשות: מצבה של ישראל טוב יחסית לזה של שכנותיה, וניתן להתכונן לגידול בצריכת המים אם רק נדע להשקיע בתשתיות כראוי ולא נבזבז זמן. בהתאם לתחזית חברת מקורות בשנת 2050 יהיו בישראל הרבה יותר אנשים ופחות מים. האוכלוסייה בישראל צפויה להגיע ל-16 מיליון איש, ועוד כ-8 מיליון בגדה, ביהודה ושומרון וברצועת עזה, גידול שיביא עימו עלייה משמעותית בצריכת המים ותהליכי התפתחות עירוניים שיקטינו את השטחים הפתוחים החיוניים למשק המים.

על פי התחזית לשנת 2050, להלן השינויים הצפויים במשק המים בישראל: האוכלוסייה תכפיל את גודלה ואת צריכת המים שלה, לישראל יידרשו כ-2,200 מיליון מטר מעוקב של מים בשנה, היצע המים הטבעי הצפוי לקטון ב-30%, ישראל תספק לאזור יהודה ושומרון לעזה ולירדן כ-657 מיליון מטר מעוקב של מים בכל שנה, המילוי החוזר של הכינרת צפוי לקטון בכ-26%, וכמות המים הדרושה לחקלאות צפויה לגדול לכ- 1.9 מיליארד מטר מעוקב בכל שנה.

במקורות מדגישים את החשיבות של השמירה והפיתוח של המשק החקלאי הישראלי. הקורונה נתנה לנו תזכורת, בעקבות הסגרים והפסקת התעבורה הבינלאומית, שאנחנו צריכים לדעת גם להסתמך על תוצרת חקלאית טרייה, ושרוב האספקה תהיה פנימית שלנו ותסתמך על יכולת אספקה עצמית. המשבר תפס את העולם לא מוכן וגרם לצמצום מהיר וחריף של הפעילות במשק העולמי. בדו"ח האחרון נכתב: "צפוי כי יהיה צורך בהרחבת גידול הפירות והירקות, ובעקבות זאת גידול בכמות המים הנדרשים לחקלאות".

כלכלה ירוקה היא כלכלה שמשקללת היבטים סביבתיים, כלכליים וחברתיים, ובייסודה עומדת התפיסה שעלינו לספק את הצרכים של היום מבלי לפגוע בצרכים ובזכויות של המחר. כיום ניתן למצוא טכנולוגיות ומוצרים שנועדו להפחית ככל האפשר את ההשפעות האקולוגיות השליליות ולשפר את השימוש במשאבים טבעיים, כך שהפעילות האנושית תהיה יעילה, חכמה וירוקה יותר. המעבר ההיסטורי מדלקי מאובנים לאנרגיה נקייה יגרור השלכות קונקרטיות על החיים של צרכני הקצה.

חשבונות החשמל צפויים להתייקר משמעותית עם החלפת מערכות החימום הביתיות ועליית ההוצאות על טעינת המכונית החשמלית. אולם ההוצאות הכוללות על רכב חשמלי תהינה נמוכות משמעותית מאשר על כלי רכב מונעים בבנזין או בדיזל. כמה קל להיות מנהל כספים ירוק בתעשיית הפיננסים. אתה פשוט אומר שצריך לדאוג לסביבה – ויכול מיד למתג את עצמן כשומר העולם. מבדיקות עומק עולה כי חברות רבות מתפרנסות ממכירת דלק מזהם ואחראיות באופן ישיר לזיהום קרקעות.

גם למלחמות יש מחיר סביבתי המשפיע על כולנו. תמונות ההרס המחרידות מהפלישה הרוסית לאוקראינה מזעזעות את כל העולם, אבל יש למלחמה זו גם מחיר כבד וארוך טווח על סדר היום האקלימי. ההשלכות עשויות להוביל לכך שמדינות העולם לא יצליחו לעמוד ביעדים למניעת התחממות כדור הארץ, פגיעה בשוקי המזון ופגיעה במקורות אספקת האנרגיה של אירופה, שמייבאת מרוסיה 45% מהגז הטבעי שבו היא משתמשת. וכשהדלק יקר יותר, האינפלציה מכה באזרחים בכל תחומי החיים.

בהעדר גז טבעי עברו המדינות לשרוף פחם, שמזהם הרבה יותר, כדי לספק חשמל וצרכים בסיסיים לאזרחיהן. את המחר משלמים לפני כולם התושבים שגרים קרוב לאותן תחנות כוח מזהמות שפולטות לאוויר חלקיקים מסוכנים. גם צמחיה נפגעת במלחמות, ולה יש חלק מהותי באגירת פחמן דו-חמצני – גז החממה המרכזי שמוביל להתלהטות העולמית. השלכות סביבתיות נוספות נובעות מהרס בניינים ותשתיות – הפיצוצים עצמם משחררים לאוויר חלקיקים מזהמים שעלולים לפגוע בפוריות קרקעות חקלאיות גם בעתיד.

כשמדינה יוצאת למלחמה, על פי מחקרים שנערכו בעולם, הצריכה של דלק מטוסים ודיזל עולה משמעותית. מטוס קרב, למשל, פולט מאות טונות של פחמן דו-חמצני לאוויר, וזאת מבלי להזכיר את הפעולות התומכות בים וביבשה. האירועים האחרונים מבהירים שההסתמכות המתמשכת שלנו על דלק מאובנים מותירה את כלכלות העולם והביטחון האנרגטי לרחמי זעזועים ומשברים גיאופוליטיים. עכשיו זה הזמן לעבור לאנרגיות מתחדשות. אם נמשיך לעשות אותו דבר, אנחנו יכולים להיפרד מהיעד של עצירת ההתחממות במעלה וחצי ואולי אפילו 2 מעלות שזה כבר קטסטרופה.

פרק 8 – משבר האקלים בישראל ודרכי הפעולה

ישראל מתחממת מהר יותר מהממוצע העולמי, עם התמעטות הגשמים ועלייה משמעותית בכמות השיטפונות והשריפות, ועלינו ללמוד לחיות במציאות המשתנה. הממשלה אישרה תוכנית למעבר לכלכלה דלת פחם, שקבעה יעדים נמוכים משמעותית בהשוואה בינלאומית, של הפחתה של 27% מהפליטות עד סוף העשור ו-85% עד סוף המאה. זאת, לאחר שישראל לא עמדה עד כה ביעד של 10% בלבד של מעבר לאנרגיות מתחדשות. החשש הוא מהתחזיות הקשות שהוצגו, שבהעדר פתרונות גלי החום הממושכים יגיעו למעל 50 מעלות.

דו"ח חדש של האו"ם מציג תמונת מצב קודרת על העתיד הצפוי לכדור הארץ, ולאזור הים התיכון בפרט. שש מעלות יותר מאשר עכשיו, עלייה של 8.5 מטרים בגובה פני הים, הצפות, שריפות, בצרות ורעב – זה מה שצפוי לילדים ולנכדים שלנו אם לא יהיה צמצום דרסטי בפליטת גזי החממה. אזור הים התיכון מתחמם בקצב מהיר מאשר הממוצע העולמי, מכיוון שישראל ממוקמת במעבר בין אזורי אקלים ולכן השינוי אצלנו צפוי להיות חד במיוחד.

ניתן לסמן בישראל שלושה מוקדים מרכזיים לזיהום: חדרה, המזהמת ביותר – בעיקר בגלל תחנת הכוח אורות רבין של חברת החשמל, שעד סוף 2025 אמורות להיסגר יחידות הייצור מפחם לטובת ייצור בגז טבעי; במקום השני היא תחנת הכוח רוטנברג באשקלון בשל הפעלתה בפחם; ובמפרץ חיפה. אחריהם ברשימה מפעל המלט של נשר ברמלה, תחנות הכוח החשמלי אשכול וחגית המופעלות בגז טבעי, מפעל אמפרט בנגב ואחרים.

תחנות הכוח הן המזהמות ביותר בישראל, אף שבשנים האחרונות החל המעבר להפעלתן משימוש בפחם לגז טבעי. למעשה, על פי דו"ח של המשרד להגנת הסביבה, עשרת המפעלים המזהמים ביותר, ששבעה מתוכם אחראים לייצור חשמל, מהווים 68% מכלל העלות החיצונית של פליטת המזהמים בארץ הפוגעים בבריאות האדם והסביבה. קיימת ירידה הדרגתית בזיהום, אך עדיין הפליטות לנפש גבוהה ביחס למדינות האיחוד האירופאי. מלבד מזיהום האוויר, נרשם בדו"ח על: הזרמת שפכים רעילים לים התיכון ולים המלח, שפכים ממשחטות וממתקני טיהור שפכים – תעשייתיים או עירוניים.

בחורפים האחרונים נהרגו מדי שנה בישראל מספר אנשים מטביעה באירועי גשם קיצוניים. מבקר המדינה קבע שנדרש להיערך ולטפל טוב יותר בניקוז. יש לנו יותר אנשים ובתים, וכי המים לא מתועלים לשום מקום. רשויות הניקוז, שאחראיות לו מחוץ לערים, נמצאות תחת סמכות משרד החקלאות, שמזהיר כבר שנים מפני תכנון לקוי שגורם לשיטפונות, כמו אלו שהתרחשו בשנים האחרונות: בנהריה, אשקלון, נחל איילון שחוצה את גוש דן, נחל הירקון, השכונות החדשות בהרצליה ועוד.

המשרד להגנת הסביבה הקים מינהלת היערכות לשינויי האקלים, שאמור להוביל את התוכניות הממשלתיות להתמודדות מעשית עם ההשפעות הללו. המשרד מזהיר שמצב זה של שיטפונות עלול לגרום לדליפה של מי שפכים לים, כי במקרים רבים מערכות הניקוז מחוברות לביוב. נוסיף לכך את העובדה שבשנים האחרונות נחזו יותר אירועים חריגים של כמויות גשם גדולות שירדו בתוך זמן קצר. והתוצאה היא אסון. לכן נדרשת פעולה מהירה של ניתוק המערכות ועל הרשויות המקומיות בכל הארץ לערוך מיפוי של חיבורי הביוב בתחומיהן.

שינויי האקלים הבלתי נמנעים בישראל, כוללים חום, בצורת ועליית מפלס הים שעולים בקצב של 0.4 ס"מ בשנה. ויכול להיות שמי הים בתל-אביב יציפו את הטיילת כבר בעוד 50 שנה, ולאט לאט נאבד את החופים. מאידך, התחזיות מציינות שאנחנו מתחילים לגלוש לכמה שנות בצורת. מספיק שנהיה עם 75% מכמות המשקעים ואנחנו בבעיה. לזה צריך להוסיף את שינוי האקלים העולמי. יש פחות ימי גשם, וכשהוא יורד הוא יורד בעוצמות גדולות יותר.

האזרח הפרטי הישראלי יכול לתרום לכדור הארץ בהפעלת לחץ על הפוליטיקאים לעצור את הפגיעה במערכות אקולוגיות לטובת חקלאות ובינוי מסיבי, ולהפחית משמעותית את פליטת גזי החממה. על הפרק הקמת רשות רגולטורית במסגרת רפורמת חוק ההסדרים, הכפופה ישירות למשרד ראש הממשלה, שנועדה לצמצם את הרגולציה ולהפקיע את הסמכויות של הגורמים המקצועיים השונים. נגד הרשות החדשה קמה קואליציה של ארגוני סביבה, בריאות וממשל, שקוראים להוציאה מחוק ההסדרים ולמנוע את סמכויות המשרד להגנת הסביבה.

הישראלים יכולים גם להשפיע על ניתוב כספם וקרנות הפנסיה שלהם בניירות ערך של חברות השקעות המאגדות ארגונים חברתיים וסביבתיים. לרוב אנו לא יודעים היכן מושקעים כספי הפנסיה וקופות הגמל שלנו, והאם הם נסחרות בחברות מזהמות שמפיקות אנרגיה מדלקים מאובנים פוסיליים. בית השקעות שמסיט את הכספים לנתיבי אוויר נקי מקבלים אף "תו כסף נקי", וישנן פלטפורמות מסחר שכבר פועלות.

כדי לנצל את מקורות האנרגיה העצמאיים שלנו מתכננים להשתמש בפצלי שמן המצויים בשפע במישור רותם. פצלי השמן יועברו למתקן המפיק נפט, תוך ערבוב עם פסולת פלסטית. שיטה זו מעוררת מחלוקת בשל היותה מרעילה את הקרקע, מבזבזת כמויות גדולות של מים ומזהמת את האוויר. ביקורת ישנה גם על התכנון להעביר צינור גז טבעי מישראל לאירופה, במעמקי הים התיכון לאורך כאלפיים ק"מ. החשש הוא מסיכון הסביבה האקולוגית של הים והגברת הסיכונים לאסונות סביבתיים.

בזכות משבר האקלים גם השלום הכלכלי מניב קפיצת דרך מדינית. בפעם הראשונה מאז הסכם השלום ב-1994, ישראל וירדן מעזות ליצור תלות אסטרטגית ביניהן: ישראל תספק לירדן 25% מצריכת המים שלה באמצעות צינור ייעודי חדש שיגיע לצפון הממלכה, וכ-8% מהחשמל המתחדש של ישראל יגיע מירדן באמצעות חווה סולארית שתייצר 1,300 מגה-וואט חשמל החל משנת 2026.

ארגוני הסביבה נאבקים גם למען תחבורה ציבורית בסופי השבוע. הפעלה, ואפילו באופן חלקי, תקטין את התלות ברכב פרטי ותצמצם את הפליטה. למרות המגמה העולמית לחזק את התחבורה הציבורית, בישראל ממשיך הציבור לקנות עוד ועוד כלי רכב פרטיים המתרבים בפקקי ענק ותאונות דרכים. הסכם קצא"א אינו יורד מסדר היום ומהווה לדעת ארגוני הסביבה "פצצת זמן". והחלטת הממשלה משנת 2014 על הקמת שדה תעופה בינלאומי ברמת דוד טרם מומשה. ארגוני הסביבה מתריעים כי נמל כזה יפגע אנושות בעמק יזרעאל המשמש כמקום מחיה ומסדרון אקולוגי לבעלי חיים רבים, והוא ציר מרכזי בנדידת כחצי מיליארד עופות בין אפריקה לאירופה.

מומחים מתריעים כי ישראל דוהרת במהירות, יחד עם כל העולם, לעבר האסון האקולוגי ומגלה כלפיו את אותה האדישות, ואולי אף גדולה יותר. אנחנו המדינה הצפופה ביותר בעולם המפותח, ובדרך להיות הצפופה ביותר בעולם. המשמעויות שיש לכך הן על החינוך והרווחה בשנים הקרובות, מערכת בריאות יקרה ולא שוויונית, הפקקים בכבישים הגדושים, המרקם החברתי הנפיץ בין חילונים לחרדים, ותמונת מצב מטרידה מולנו של השטחים הפתוחים שנעלמים לטובת מיזמי נדל"ן. העובדה שחלק גדול מהאנשים הצורכים את השירותים במערכות האלה מבקשים, מסיבות תרבותיות, להתרבות בשיעורים כפולים ומשולשים משאר האוכלוסייה, כמו החברה החרדית, תגדיל את הדרישה של העשירון העליון להפריט את השירותים האלה. המשמעות תהיה שחיקת איכות השירותים הציבוריים לאור ירידת נכונות הציבור לממן אותה.

בפעם ראשונה מתייחס בנק ישראל גם לנושא אקלים, סביבה וביטחון אנרגטי. אבל בניגוד לבנקים מרכזיים אחרים בעולם שעושים פעולות ממשיות במלחמה למען האקלים ואף משנים את החוקים בארצם, בנק ישראל פועל באיטיות. הבנק נמנע מלקבוע מסקנות חד-משמעיות, והדגיש שישראל לא תעמוד ביעדי האקלים שלה. ובין שורות הסתתרה שורה מעניינת ומפתיעה: "אנו רואים בחיוב את דעת הגורמים המקצועיים הממליצים לבחון בזהירות ייצור חשמל בטכנולוגיות גרעיניות".

יש גישות רבות לדרך שבה האנושות צריכה ויכולה להתמודד עם משבר האקלים, הסביבה ואי-שוויון חברתי. גישה אחת גורסת שהטכנולוגיה תפתור את הכל במוקדם או במאוחר. זו גישה שמקדמות רוב חברות הענק בעולם באמצעות סיסמאות "האחריות התאגידית". הרעיון פשוט: גם משבר האקלים הוא הזדמנות עסקית, תנו לשוק לעבוד והוא גם יתמודד עם המשברים האלה; הגישה השנייה פחות אופטימית: כל עוד רוב מדינות העולם עסוקות במקסום התוצר או התוצר לנפש שלהם, וכל עוד התמריצים של המגזר העסקי והפרטי הם לייצר יותר ביקוש ויותר צריכה, לא נוכל להתמודד עם האתגרים הסביבתיים.

פרק 9 – הגנת הטבע ותכנון סביבתי

בעשורים האחרונים הולכת וגוברת בעולם המערבי המודעות לצורך בשמירה על הסביבה. הגידול הדמוגרפי והעלייה ברמת החיים הביאו לניצול יתר של משאבי טבע ולגידול במפגעים האקולוגיים. הערנות לנושאים סביבתיים וההכרה בחשיבותם הולכת ותופסת מקום נכבד בסדר היום הציבורי. במדינות רבות בעולם מתפתחת מדיניות סביבתית בקרב גופים ממשלתיים וציבוריים, ומוסדות אקדמיים מקדמים מחקרים יישומיים בתחומי הסביב

יש לנו את היכולת, החובה והזכות ליצור מציאות סביבתית טובה ובריאה. הקורונה נתנה לנו ניעור, הבנה של הפגיעה שלנו בטבע והצורך שלנו בו. משרד האנרגיה שוקל להרחיב את חיפושי הגז והנפט בים. משמעותו התחייבות המדינה לפיתוח דלקים פוסיליים מזהמים לשנים ארוכות. ראוי לבחון את התועלת ברמה הלאומית אל מול משבר האנרגיה והצורך להגנה על הים.

לעיתים מתייחסים לאקלים בלי קשר לטבע ולסביבה, כאילו יש לנו נושא חדש שלא קשור אבל הקשר בל יינתק. הקורונה צריכה ללמד אותנו צניעות ביחס למערכות שבהן אנחנו תלויים, ולהבין שאנחנו תלויים בטבע הרבה יותר ממה שאנחנו נוטים לחשוב. הטבע הוא לא מותרות והבנו עד כמה אנו תלויים במזון, במים ובמרחב הפתוח.

ישראל מצויה במשבר דיור מהחמורים שידעה. השמירה על שטחים פתוחים היא שיקול משמעותי מול גופי התכנון, אולם נחוץ להגדיל את היצע הדירות תוך דגש על תכנון איכותי, מגוון ומאוזן, בין היתר על ידי הקלה על תהליכים, חיזוק ישובים והקמת ישובים חדשים בנגב ובגליל. בהקמת ישובים חדשים ישנה הגשמה של החזון הציוני באזורים שהוזנחו ולתפוס קרקעות למניעת השתלטות עויינת. גיבוש מדיניות סביבתית מצריך גישה רב תחומית, המשלבת ידע במדעי הטבע, ברפואה, במדעי החברה והרוח, וידע נרחב בתחום המערכת המשפטית והשלטונית.

משבר הקורונה לימד אותנו כמה אנחנו יכולים לשנות הרגלים מהר. גם שפעת העופות ממחישות לעולם המערבי את התלות בחיות הבר. למרות שאנחנו לא חברה שחיה בטבע, אנחנו תלויים בבריאות של המערכות האקולוגיות, וככל שהעולם יהיה צפוף יותר, הבריאות שלנו תהיה תלויה בהן עוד יותר, ובתווך נמצא משק החי, שהוא סוכן רציני בהעברת מחלות. כחברה אזרחית, צריך להיות כל הזמן עם עיניים פקוחות ולהיות כלב השמירה על הרגולטור. לדוגמא: פרשת קצא"א לשינוע הנפט מאילת וסיכון המפרץ, הגברת ההגנה על הים והפסקת דיג המכמורות, הכרזה על שמורות טבע ימיות, הגנה על חיות הבר והפסקת הציד הספורטיבי, וכמובן המאבק לשמירה על שטחים פתוחים.

מטרתה של המדיניות ליצור סביבה בריאה, יציבה ומאוזנת לדור הזה ולדורות הבאים. תשתית מחקרית המבוססת על הבנת תהליכים טבעיים ותהליכים יצירי אדם מעמיקה את הידע הקיים, מפתחת רעיונות חדשים ומאפשרת לבקר את המצב הקיים על סמך ראיות מוצקות. השאיפה היא שמסקנות מחקרי המדיניות יהיו מנוסחות בהצעות חוק, בתקנות, בנהלי עבודה ובהמלצות תואמות לניהול משאבי הסביבה ובפיתוח טכנולוגיות ידידותיות לסביבה. יש גם אפשרות להפחית את ההשפעה של התשתיות על איכות הסביבה, באמצעות צמצום בצריכת חומרי בניין ושימוש בתשתיות בצורה יעילה יותר.

פרק 10 – אוטו ירוק לשיפור איכות הסביבה

רמת זיהום האוויר ירדה בשנים האחרונות ברבות ממדינות ה- OECD בעקבות אכיפת מדיניות נוקשה יותר על פליטות גזים מכלי רכב. עם זאת, ירידה זו צומצמה בעקבות המעבר לכלי רכב המונעים בדיזל. במדינות סין והודו רמת הפליטות מכלי רכב עולה, היות והצמיחה המהירה בתחבורה גוברת על אכיפת התקנות המחמירות יותר על פליטות מכלי רכב. כחלק מהמלצות מומחים מבטלים תמריצים לרכישת כלי רכב המונעים בדיזל, משפרים את בחינת רמות הפליטה מהרכב במחזור בדיקה כך שיהיו תואמות יותר למחזורי פליטה בנסיעה בכביש.

זה יותר מעשור ששוק הרכב הסיני הוא הגדול בעולם, עם מכירות שנתיות של מעל 25 מיליון מכוניות. מרבית הרכבים הנמכרים בסין הינם מייצור מקומי של חברות בינלאומיות, כמו גם יצרניות מקומיות. תעשיית הרכב הסינית, שפיגרה במשך עשורים רבים אחר המתחרות הגדולות בעולם, ממנפת בעשור האחרון את המעבר לרכבים בהנעה אלטרנטיבית כדי לצמצם פערים, וממצבת עצמה במקום מוביל בתחום זה. קבוצות רכב ותיקות כמו צ'רי, ג'ילי ואחרות, השיקו רכבים בהנעה אלטרנטיבית לצד רכבים רגילים, כשלצידם צומחת במהירות קבוצות רכב חדשות המתמקדות ברכבים בהנעה אלטרנטיבית. במקביל, מושקעים מאמצים משמעותיים בתחום הרכב האוטונומי.

אין מתנות חינם, ואין מכונית שאינה מזהמת. כיום 25% מייצור החשמל בארץ נעשה מפחם מזהם, ורק 10% מתבסס על מקורות אנרגיה מתחדשים כמו חוות סולריות וחוות רוח. אולם, מכונית חשמלית עדיין עדיפה על אלטרנטיבה. מעבר מסיבי למכוניות חשמליות וטעינה בלתי מבוקרת בשעות הערב תביא לביקוש שיא בחשמל, שיגרום לשימוש מוגבר של פחם ואף להגיע לשימוש בסולר כל עוד מערכת אספקת החשמל אינה מופעלת רק בגז טבעי וזקוקה עדיין לשימוש ביחידות ייצור פחות יעילות.

אם למשל מכונית משפחתית היברידית פולטת 112 גרם פחמן דו-חמצני לק"מ נסיעה, הרי לפי סל הדלקים הנוכחי חשמלית משודרגת ב-25%. המספרים האלה ילכו וישתפרו בשנים הבאות. בשנת 2025 יופסק בארץ השימוש בפחם, ועד 2030 התחייבה המדינה ש-30% מייצור החשמל יגיע ממקורות מתחדשים. הזיהום לאחר מכן ימשיך לרדת. יתרון נוסף הוא מרחק תחנות הכוח מריכוזי אוכלוסייה ופליטת העשן מהארובות הגבוהות שפולטות פחות חלקיקים לעומת כלי רכב המונעים במנועי בעירה פנימיים.

אחת הבעיות המרכזיות במעבר לכלכלת אפס פליטות היא בניית תשתית חלופית מפותחת – בדיוק כשם שכל בעל רכב חשמלי זקוק לפריסה טובה של תחנות טעינה בערים ולאורך הכבישים, בהלימה למספר תחנות הדלק הפרוסות כיום. כיום, לדאבוננו בארץ, נמדדים במרכזי הערים הגדולות ריכוזים גבוהים של מזהמי אוויר הנובעים מהתחבורה. חלק ניכר מזיהום האוויר נובע מרכבי דיזל כבדים ישנים. זיהום זה הוכח כמסרטן בני אדם.

זיהום אוויר הנפלט ממשאיות ואוטובוסים ישנים הוכח כמסרטן בבני אדם ועלול לגרום למחלות לב וריאה, בעיקר לאוכלוסיות רגישות דוגמת קשישים, ילדים ונשים בהיריון. אחת השיטות שמקדמים בערי ישראל היא הפעלת אזור מופחת פליטות שתוגבל אליו כניסת כלי רכב מזהמים. פרויקט "מנקים את העיר מזיהום אוויר" נועד לשפר את איכות האוויר שנושמים הולכי הרגל ותושבי הערים.

מסנן חלקיקים מפחית יותר מ- 98% מפליטות לאוויר של חלקיקי הפיח הנוצרים בתהליך הבעירה במנוע והוא האמצעי היעיל ביותר כיום להפחתת חלקיקים במנוע דיזל. למשאיות שאינן עומדות בתקני זיהום האוויר הוענק סבסוד של כ – 50% על התקנת המסנן במוסכים נבחרים בכל חלקי הארץ. המשרד להגנת הסביבה תומך ברכישת אוטובוסים חשמליים, עידוד רכישה של מוניות היברידיות, ותמיכה בהפעלת מערכי רכב חשמלי שיתופי.

פרק 11 – תשתיות תחבורה ואיכות הסביבה

פליטת מזהמי אוויר וגזי חממה מסקטור התחבורה בישראל מהווים נתח גדול מסך פליטות המזהמים. עלות הנזקים מוערכת ב-7.2 מיליארד ₪ בשנה. עם השנים המספר ילך ויגדל עקב גידול במספר כלי הרכב שעולים על הכביש מדי שנה, ומהגידול הטבעי של האוכלוסייה בישראל. מדינת ישראל הציבה יעד כי החל משנת 2030 ייעצר ייבוא של רכבי מנוע בעירה פנימית המונעים בבנזין או בסולר. לכן, בהנחה שהיעד אכן ימומש יהיו בישראל כחצי מיליון כלי רכב חשמליים, ולפי הערכת איגוד יבואני הרכב אף יותר.

במחקר שנערך באוניברסיטת חיפה בדקו את השפעת ניהול הטעינה של כלי רכב חשמליים פרטיים על משק החשמל בישראל. בשיטת טעינה בלתי מבוקרת, כמו זו הקיימת היום, בעל רכב חשמלי מחבר את רכבו לטעינה מרשת החשמל עם הגעתו לביתו וללא כל היערכות, תיאום או תכנון מקדים, כך שאין מידע על העומס הצפוי על המערכת. לעומת זאת, בשיטת הטעינה המבוקרת ניתן להשפיע בדרכים שונות, דרך רגולציה, על אופן ושעות הטעינה. לפי השיטה הראשונה יהיה צורך להקים בעשור הקרוב עוד כ- 6 תחנות כוח לייצור חשמל ויש לכך השלכות רבות כמו עלייה בזיהום האוויר. בשיטת הטעינה המבוקרת ניתן ליישמה בשימוש בתעריפים שונים בהתאם לשעות העומס, כך שמערכת החשמל הארצית תדע לתת מענה ללא תוספת של תחנות כוח חדשות.

מלבד נזקי זיהום אוויר, קידום תשתיות תחבורה יוצר נזק עקיף כבד לסביבה. סלילת כבישים, הרחבתם ובניית תשתיות לאמצעי הסעת המונים כרוכים לרוב בהרס שטחי טבע נרחבים וכריתת עצים. הרחבת כביש 4 וכבישים הנסללים לירושלים הם חלק מפרויקטי התשתית המתוכננים. אף שהעצים הם משאב קריטי למאבק בשינוי האקלים, תוכניות שמוביל משרד התחבורה, ובראשן הרכבת הקלה והמטרו, כוללות כריתה של יותר מעשרים אלף עצים באזור המרכז.

תשתיות הרכבות והכבישים התפתחו במהירות בעשורים האחרונים, והטכנולוגיה תופסת מקום חשוב גם בהתמודדות עם ניהול מערך תחבורתי מורכב ורב מימדי. מערכות ניטור וניהול ברמות אינטגרטיביות שונות נפרשות בערים רבות בסין, כחלק מתפיסת העיר החכמה. בבייג'ינג לדוגמא, נבנה מודל רשת כבישים המבוסס על נתונים נרחבים, אשר מנתח ומאפיין את נקודות הגודש של נתיבי התחבורה והוא אשר מנחה את התנועה העירונית בהתאם.

רשויות מקומיות פועלות לקידום תהליכים להגנה על הסביבה ולהיערכות למשבר האקלים במגוון מישורים וממשקים. בתל-אביב ישנה אג'נדה ירוקה מיומה הראשון. היום 22% משטחה מכוסה בירוק – פארקים, גנים, חורשות, שטחי בור, בריכות חורף, שדות ומצוקי כורכר. כאשר מצרפים לכל אלה את הגינות הפרטיות, העצים ברחובות ובמוסדות הציבור, מתקבלת ריאה ירוקה שמייפה את העיר ומשמשת גם בית גידול למינים מגוונים של חי וצומח. העירייה מטפחת סביבה עירונית איכותית ופועלת נמרצות לצמצום פסולת, מחזור ושימור מערכת אקולוגית.

בעכו מצליחים להביא את השינוי בזכות מעורבות הקהילה, עידוד מודעות לשמירה על הסביבה מהגיל הרך ובנייה מחושבת, כך שהתושבים נהנים משטחים ירוקים, מרחב מחייה וגינות ירוקות בכל השכונות; בצפת אין צורך להמציא את הטבע, ורק נדרש להצטרף אליו ולהנות מאוויר הרים צלול וטבע פראי. בעיר הותקנו גגות סולאריים על מוסדות חינוך וגגות מגרשים. בפארק עמק התכלת ישנם בוסתנים, מעיינות ובעלי חיים.

בחיפה כל התוכניות מוטות הולכי רגל, אופניים, מרחב ציבורי וטבע. העירייה חתמה על אמנת פריז ותאגיד שקמונה הודיע שכל הבנייה הציבורית תהייה בנייה ירוקה שתעמוד בכל הדרישות. האתגר הגדול היום הוא עמידה מול שריפות בשכונות הכלואות עם יציאה אחת שטובלות בטבע; נתניה חרטה על דגלה מדיניות של עיר ירוקה ופועלת להתמודדות עם משבר האקלים באמצעות יישום אמנת פורום ה-15 לצמצום בפליטות גזי החממה וזיהום אוויר.

בקריית אונו פועלת תוכנית יחידה מסוגה בנושא מיחזור פלסטיק בשיתוף חברת כתר. העיר שצומחת בקצב מסחרר מקפידה על תכנון ריאות ירוקות בכל השכונות. החיבור של התושבים לטבע בא לידי ביטוי בהקמת גינות קהילתיות, אליהן מגיעים תושבים רבים. רכבי השירות של העירייה מוחלפים לרכבים חשמליים, וכל תאורת הרחוב מוחלפת לתאורת לד חוסכת אנרגיה; אשדוד הציגה חזון ותוכנית אופרטיבית שכללה התייחסות מפורטת להגנה על משאבי הטבע והמגוון האקולוגי בתחום השיפוט העירוני. השאיפה היא לייצר סביבת חיים בריאה וידידותית עבור העיר ותושביה.

עיריית ירושלים שמה לה למטרה להפוך למובילה בתחום איכות הסביבה במדינה. העירייה פועלת לקידום תשתיות תחבורה ציבורית, ולצמצם את זיהום האוויר מכלי רכב כדי לאפשר לתושבים לנשום אוויר הרים צלול כיין. העירייה משקיעה גם בפיתוח פארקים ואתרי טבע עירוניים ומקדמת מיזמים שונים ידידותיים לסביבה; ובאילת זיהו את הפוטנציאל האדיר של אנרגיית השמש באמצעות שדוד וגגות סולאריים. אילת משמשת גם כר פורה למחקר ופיתוח בתחומי הביולוגיה והביוטכנולוגיה הימית.

פרק 12 – אנרגיית השמש ומערכת סולארית

במשרד להגנת הסביבה רצו לקבוע יעד של 40% מאנרגיות מתחדשות עד לשנת 2040, אבל ארגוני הסביבה מתריעים כי הדבר כרוך במחיר סביבתי כבד, בהרס של שטחים פתוחים לטובת פאנלים סולאריים, ובהקמה של קווי מתח גבוה לאורך כל הארץ. פאנלים סולאריים בעצמם אינם מספיקים, היות וניתן לייצר חשמל רק כשהשמש זורחת ואין עננים. לכן נדרשת הקמתן של מערכות אגירה באמצעות סוללות גדולות שיקלטו את החשמל שמיוצר בשעות היום, וישחררו אותו לרשת בלילה.

הפקת חשמל באמצעות השמש דורשת תכנון מעמיק בסוג הסוללות, תקנות בטיחות לסוללות וחשיבה על ביזור רשתות בשכונות מבלי שהתושבים יחששו מפיצוץ סוללות האגירה. חברות האנרגיה הירוקה צריכות לשכנע את הציבור שהקמה של פאנלים סולאריים היא כדאית, ושגם חזון לסוללה קטנה לכל בית אינו בשמים. בנוסף, במקרים רבים תוכניות להקמה של מתקנים סולאריים במבנה ציבור, ובהם בתי ספר, נתקלים בהתנגדות ההורים. הפאנלים הסולאריים קולטים את אור השמש, הופכים אותו לאנרגיה חשמלית איכותית ונקייה מכל מזיקים, מזהמים או פליטות. לאחר מכן מועבר החשמל שמיוצר לממיר, שתפקידו להפוך את החשמל מזרם ישיר לזרם חילופין.

פוטוסינתזה היא הדרך של הטבע לקלוט פחמן דו-חמצני ולהמיר את קרני השמש לאנרגיה. לכן אחת ממטרות מהנדסים ומדענים בעולם היא פיתוח תהליך של פוטוסינתזה מלאכותית, שמשתמש בקרני שמש ופחמן דו-חמצני להפקת אנרגיה. אנחנו מקבלים בשמחה טכנולוגיות חדשות שביכולתן לשפר את האיכות בכל תחומי החיים. אחת מהדוגמאות הבולטות ביותר היא הפאנלים הסולאריים שתפוקת האנרגיה שלהם מתאימה לגידולים חקלאיים בחממות.

משרד האנרגיה אמון על יציבות משק האנרגיה ואמינות אספקת אנרגיה בצורה ירוקה ככל האפשר. בין האישורים שקודמו – אישור ל-1,800 דונם לפיילוט להקמת מתקנים סולאריים מעל גידולים חקלאיים, אגף אנרגיות מתחדשות, אישור החלטות ממשלה להסרת חסמים לאנרגיות מתחדשות, הקמת פורום מנכ"לי משרדי ממשלה לקידום הנושא ועוד. באופן כללי המחירים של אנרגיה סולארית ירדו בצורה משמעותית וכעת היא האופציה המועדפת.

ייצור הפאנלים הסולאריים בסין הוריד עלויות, ובמיוחד לאור שיפור והתייעלות תהליך הייצור של הסיליקון – הרכיב המרכזי בפאנל הסולארי. עם השנים הנצילות של הפאנל השתפרה פלאים באמצעות שימוש בסיליקון חד-גבישי. בהמשך נוספה טכנולוגיית המראה האחורי שמצמידים לחלק הפנימי של הפאנל להחזרת קרני השמש שלא נוצלו. טכנולוגיה נוספת שמכונה "חצי תא" משפרת את הנצילות, ובהמשך הכרנו את הפאנל הסולארי דו-צדדים.

גם טורבינות רוח מעוררות מחלוקת בשל הטענה לפגיעה נופית ופגיעה בציפורים, לצד טענות כי בישראל אין מספיק רוח שמצדיקה את הפגיעה בטבע. אחת הבעיות המרכזיות בתחום היא רשת הולכת החשמל, שנמצאת באחריות חברת החשמל, שבמקומות שונים בארץ אינה יכולה לקלוט מיזמים חדשים של אנרגיות מתחדשות. גם אזורים עירוניים מרכזים אינם יכולים להיות תלויים בייצור חשמל בקצוות הארץ. לכן, נדרשת הגדלה רבה של השקעה ברשת.

פרק 13 – טכנולוגיות ואמצעים לשיפור איכות הסביבה

האנושות הגיעה לצומת דרכים. שביל אחד מוביל לאוטופיה טכנולוגית שאין לנו אפילו את הכלים להעריך את מלוא היקפה. חוקרים מפתחים טכנולוגיות שעד לפני שנים ספורות נחשבו לנחלתם של סרטי מדע בדיוני. נראה כאילו נעלמות הגבולות של המין האנושי. המצב הנוכחי, שבו בני אדם ממשיכים להתקיים פחות או יותר כפי שעשו במאה אלף השנים האחרונות, וממשיכים לפתח טכנולוגיות שמקנות להם שליטה הולכת וגדלה בסביבתם, רק נראה לנו טבעי ואולי אף יהיה שינוי רדיקלי למשהו נפלא. מצב פוסט-אנושי שבו התעלינו על הרבה מהמגבלות על מה שניתן להשיג כיום בחיי אנוש. שביל שני עלול להביא אותנו לדעיכה, ניוון, השמדה ונרד מבמת ההיסטוריה.

אחת הטכנולוגיות החשובות עוסקת בלכידת פחמן. מדובר במכשירים מיוחדים שאפשר להתקין בתחנות כוח או במפעלים מזהמים אחרים כדי ללכוד את גזי החממה הנפלטים, ובעתיד מדובר על 90%. אפשרות נוספת ללכידת פחמן נקראת "לכידת אוויר ישירה" והיא מגיעה על ידי לכידת פחמן מהאוויר בכל מקום שנחפוץ בו, אבל כאן היעילות מן הסתם נמוכה יותר מפני שגזי החממה מתפזרים ואינם נמצאים באופן מרוכז ברחוב מגוריכם כפי שהם מצויים בקצה ארובה של מפעל מזהם.

אפשר לעצום עיניים ולהמשיך לזהם את האוויר והסביבה בלי לחשוב על המחר, אבל אפשר גם אחרת ולאמץ צעדים פשוטים ליצירת שינויים. דוגמאות יש למכביר ובהם: כבו מוצרי חשמל כשהם לא בשימוש; רכשו סוללות נטענות שיאפשרו לצמצם באופן משמעותי את פסולת הסוללות הרעילות החד-פעמיות; השתמשו במוצרי חשמל חסכוניים ויעילים יותר. כל מכשיר חשמלי מגיע עם נתונים לגבי היעילות האנרגטית שלו. ככל שהיעילות גדולה יותר בזבוז האנרגיה נמול יותר.

אספו את כל הכבלים, מטענים, הסוללות והמוצרים החשמליים הישנים וקחו אותם לחנות חשמל למיחזור, כך לא רק מסלקים מוצרים שאבד עליהם הכלח, אלא גם מסלקים חומרים מסוכנים כגון עופרת הנמצאת במסכים וליתיום שבסוללות; התקינו פאנלים סולריים על גג הבית, וכך תוכלו גם לחסוך בהוצאות החשמל; ותרו על המייבש וכך נוכל להפחית את פליטת הגזים הרעילים; ותרו על כביסה חמה. מחקרים מראים שכביסה במים קרים אפקטיבית באותה מידה; החליפו מסננים מלוכלכים או סתומים במזגני אוויר ובשואב האבק.

הדפיסו פחות ועברו לחשבוניות דיגיטליות ועברו להדפסה דו-צדדית; אם כבר הדפסתם אל תזרקו את הדפים. הפכו אותם והשתמשו בהם כדפי טיוטה; די עם השקיות החד-פעמיות לסנדוויצ'ים. השתמשו במפית נייר או בד בקופסה ייעודית. החיסכון עצום; חוזרים לחיתולי בד רב-פעמיים, ממש כמו פעם. זה אולי קצת לא נעים, אבל הרבה יותר ידידותי לסביבה; החליפו את המגבונים הלחים לשימוש בסמרטוטים רב-פעמיים, כדי למנוע נזקים סביבתיים, סתימות בצנרת, מפגעי ריח ודליפות בצנרת הביוב העירונית.

נקו את הבית בחומרים טבעיים לא מזיקים; חסכו בחד-פעמי שמיוצרים מחומרים שאינם מתכלים ומתפוררים לחלקיקי מיקרופלסטיק, ועברו לרב-פעמי; וותרו על שקיות הפלסטיק האורזות ירקות ופירות ברשתות השיווק והגיעו לקניות עם סל רב-פעמי; וגם כשמגיע השליח בקניית און ליין החזירו את הסלים לשליח; רכשו משקאות במקומות שמקפידים להחזיק קשים מתכלים, וגם לעבודה הביאו כוס אישית מהבית ושכנעו את הקולגות לעשות כמוכם; וגם במסיבות המירו את הבלומים בקישוטי נייר שפחות מזהמים את הסביבה.

נסו למחזר את כל מה שניתן למיחזור: פלסטיק, נייר, זכוכית ופסולת אלקטרונית. כשמונים אחוז מהפסולת בים היא פלסטיק אז הקפידו שלא להשאיר פסולת על גדות הנחלים והחופים; נסו להפוך את הפסולת האורגנית משאריות מזון וצמחים לקומפוסט, שישמש מצע לגינות ביתיות. הפרדת הפסולת האורגנית נחשבת מעולה לסביבה, מצמצמת את זיהום האוויר ומסייעת למי התהום; השתמשו שוב במוצרים לפני שאתם זורקים אותם ככל הניתן, ונסו לתקן מה שמתקלקל לפני שאתם קונים מוצר חדש.

קנו מוצרים מתוצרת מקומית של פירות וירקות המפחיתים שינוע של מוצרים, מונעת פליטת גזי חממה ותומכת בחקלאים המקומיים; נסו יד שנייה של בגדים איכותיים ומיוחדים והפיצו את המסר ברשתות החברתיות; הפסיקו לעשן ואל תשליכו את בדלי הסיגריות לפח האשפה. הבדלים המושארים בטבע הולכים לתוך קיבתם של בעלי חיים המטיילים באזור; מנעו כריתת עצים ונטעו עצים חדשים; חסכו במים והשתדלו לבצע מקלחות קצרות. הפעילו את מכונת הכביסה ואת מדיח הכלים במצב חיסכון ורק כשהם מלאים ובצעו מדידה של מד המים.

צמצמו נסיעה ברכב ונסו ללכת יותר ברגל או להתנייד באופניים ובתחבורה ציבורית; חסכו בדלק והשתדלו לא לנסוע בשעות העומס, העדיפו רכב חסכוני, הקפידו על לחצי אוויר בצמיגים בהתאם להוראות הייצרן, שמרו מרחק והמנעו מהאצות ובלימות פתאומיות; ותרו ככל האפשר על טיסות כי התעופה נחשבת כמזהמת ביותר, והעדיפו ככל האפשר לנוע באמצעות רכבות בינלאומיות מהירות; הקפידו על בנייה ירוקה, על גינון ללא כימיקלים ואמצו שיטות לחיסכון במים כגון חיפוי הקרקע.