הגרסה האמריקאית של קייזר דה-לוקס הייתה יפהפייה. היה זה דגם אווירודינמי עם ארבעה צילינדרים. ב-14 ביוני 1951 השיק אפרים אילין את הדגם הישראלי בטקס מרשים בהשתתפות דוד בן גוריון. פרט קטן לא סיפרו לראש הממשלה: כל המכוניות הובאו בשלמותן מארה"ב. לימים כונתה הקייזר בארץ – הברווזון המכוער.
הממשלה לא התירה למכור את מכוניות המפעל בשוק המקומי בשנת ייצורן הראשון. זאת בניגוד לחוזה עם אילין, שקבע בן השאר כי שליש מייצור המפעל ישווק בארץ ומחיר המכונית לא יהיה בפיקוח. אבא חושי, ראש העיר חיפה, רצה לעודד ולקדם את המפעל המקומי ולרכוש מכונית שיוצרה בעירו. אולם שר האוצר אליעזר קפלן דחה את בקשתו בנימוק ש"אם נעשה יוצא מן הכלל אחד, יפתח שוק המכוניות בארץ". לבסוף נאלץ ראש העיר לרכוש מכונית מחו"ל.
פרסומת לדגם קייזר במפעל בחיפה
קייזר מנהטן שנת 1953, בבעלות דורון אידלסון
קייזר מנהטן – הדגם האחרון שיוצר. התמונה באדיבות: ארנון אילין
היעדים השיווקיים הראשונים של דגמי קייזר היו בשבדיה, נורבגיה, דנמרק ופינלנד – מדינות שלישראל היה עמן מאזן מסחרי שלילי. היצוא המקומי התמקד בהדרים ויבוא בדגים ומוצרי מזון, במכונות וחלקי חילוף, במסבים ומדחסים, במתכות ודשנים. מפעלי קייזר בארה"ב אפשרו את שיווק המכוניות הישראליות בארצות שהם עצמם שיווקו מכוניות, והסכמי היצוא לסקנדינביה אפשרו לייצא כ-1,200 מכוניות בשנה.
היעד השני לשיווק התמקד בטורקיה ובמדינות נוספות ששילמו במטבע מקומי במסגרת חוזה מסחרי שחושב בדולרים. מאמץ רב הושקע בחדירה לשוק המכוניות של צרפת, שהייתה כבר אז מעצמת רכב ומרכז עולמי לסחר במכוניות. צרפת היתה סגורה ליבוא מכוניות מכל מקור, אך למרות המגבלות הצליח אילין להתגבר על התנגדות חברת רנו. ישראל רכשה מצרפת אוטובוסים מדגם שוסון, ובשדרת שאנז אליזה נעו בגאווה יותר מכוניות קייזר והנרי ג'יי מאשר בשדרה החמישית בניו-יורק.
דגם קייזר מנהטן דה-לוקס צויד במנוע שישה צילינדרים בנפח 3,706 סמ"ק והפיק 140 כוחות סוס. תא הנוסעים המרווח התיר להושיב חמישה נוסעים פרט לנהג. רוחק הסרנים היה גדול יחסית ועמד על 3.01 מטר,ומידות הצמיגים היו 6.70/15. עד סוף 1956 יצרה קייזר-פרייזר לישראל – 17,053 יחידות, מתוכן קרוב לשני שליש ייצוא ל-14 מדינות שונות. המפעל בחיפה החזיק אז ב-28 אחוזים מכלל הייצוא של מדינת ישראל.
סמל מסחרי של הנרי ג'יי
הנרי ג'יי של בעז דגן מזוויות שונות. צילום בחניון 'מגדלי אקירוב': בני אביעד
באפריל שנת 1953 רוכשת היצרנית הקטנה חברת קייזר-פרייזר את חברת וויליס-אוברלנד, והופכת ליצרנית הרכב הרביעית בארה"ב, אחרי ג'נרל-מוטורס, פורד וקרייזלר. מהלך עסקי זה נכשל לאחר ייצורן של ההנרי ג'יי והוויליס אירו. ערכות שני הדגמים נשלחים שנה לאחר מכן להרכבה במפעלו של אפרים אילין בנשר, ובארה"ב נסגר קו הייצור של המכוניות הפרטיות. אילין המשיך את עסקיו המסחריים עם חברת וויליס, והחל משנת 1955 הורכבו בישראל שמונה וריאציות של הוויליסים.