חברת "הינו" מוכרת כיום כיצרנית הרכב הכבד והאוטובוסים מהגדולים והחשובים ביפן. העיר הינו היא מעין עיר שינה בפרברי טוקיו ואין בה יותר מידי ריגושים, אבל שוכן היצרן הוותיק של הבריסקה (טנדר) והקונטסה (מכונית פרטית). ההיסטוריה של הינו שהיתה בבעלויות שונות וקיבלה שמות שונים, כוללת גם היסטוריה ישראלית. בשנות השישים, כשתעשיין הרכב הישראלי אפרים אילין חיפש תחליף לדגמי סטודיבייקר, הוא יצר קשר עם חברת הינו והרכיב בישראל את המכוניות היפניות הראשונות.

סמל מקורי של חברת 'הינו' היפנית

גוף מכונית ה'קונטסה' בנוי כיחידה שלמה ללא מסגרת השלדה, המבטיחה חוזק רב יותר, אחידות ובטיחות

בתחילת דרכה של תעשיית הרכב היפנית נהגו רבות מהיצרניות לרכוש קווי הרכבה מיושנים, לטפל מעט במנוע, לעצב מחדש ולהוציא לשוק דגמים חדשים לכאורה. באותן שנים המכוניות היפניות נחשבו מוצר בסיסי, סוג של חיקוי זול לתוצרת אירופאית. אחת מהחברות האלו היתה הינו היפנית. במקרה של הקונטסה 900 הקטנה, הבסיס היה רנו 'קאטר-שבו' הצרפתית, שהוצגה עוד ב-1953 והורכבה בזיכיון ביפן. הקונטסה 900 ו-1300 שהתבססו על דגמי רנו יוצרו ונמכרו בארץ משנת 1963 ועד 1968.

קו הרכבת 'קונטיסות' בחיפה, בתחילת שנת 1964. אפרים אילין הגאה עומד ליד דלת הנהג

'קונטסה' 900 תוצרת 'קייזר-אילין תעשיות' בע"מ. משקל עצמי: 715 ק"ג. לדברי מפרסמיה, המכונית מאחדת את כל התכונות המבוקשות ברכב משפחתי: יופי, חוזק, יציבות, נוחיות וחסכון

כך למשל החל אצלנו שיווק של 'קונטסה 900' שבועות ספורים לאחר שייצורה ביפן הופסק כליל. ערכות ההרכבה שכבו שנתיים במחסנים, אבל איש לא טרח לספר על כך ללקוח. תא הנוסעים זכור לישראלים כצפוף מאוד ולא אפשר חופש תנועה לרגליים, אולם העיצוב החביב הזכיר מכונית אמריקנית מכווצת. רוחק הסרנים עמד על 2.15 מטר והצמיגים במידות 5.50-14. המנוע הקטן בנפח 893 סמ"ק הפיק 35 כוחות סוס בלבד, שהספיקו להגעה למהירות שיא של 115 קמ"ש (מהתנסות אישית לווה ברעידות ורעשים מעוררי חרדה).

לוח מחוונים מרוכז ב'קונטסה' נותן במבט אחד תמונה ברורה על המצב והפעולה של המכשירים השונים. המושב הקדמי בנוי כיחידה אחת לכל רוחב המכונית

תא מנוע מרווח ב'קונטסה' 900, המאפשר גישה נוחה לכל החלקים. הגלגל הרזרבי וכן המגבה נמצאים בתא מיוחד בחזית הרכב

בזכות תג מחיר זול הצליח אילין לגרום לישראלים לבחור במכוניות היפניות של חברת הינו. 'הקונטסה 900' הורכבה בארץ בכמות של 2,292 מכוניות, ולאחר שנתיים היא פינתה את מקומה לאחותה המוצלחת והמשודרגת יותר – 'קונטסה 1,300'. הקונטסה 900 הנאה סבלה ממנוע חלש ואמינות ירודה. לצד הקונטסה הורכבה בישראל גם הבריסקה, טנדר רבוע שהיווה תחרות ישירה לסוסיתא.

'קונטסה' 900 עוברת שיחזור ושיפוץ יסודי, בידי גאון מחדשי הרכב – המהנדס רפי הרשקוביץ', בעליו של מוסך 'רלקס' באשדוד. צילום: בני אביעד

ה'קונטסה' 900 בתום שיקומה במוסך 'רלקס' באשדוד. בתמונה: רפי הרשקוביץ' ובני אביעד

בישראל הורכבה הקונטסה 1300 בין השנים 1965 ל-1968. 4,310 יחידות שניבנו בארץ הפכו אותה לדגם המצליח ביותר של אילין, ולאחת המוצלחות שמכוניות הישראליות בכלל. היא הוסיפה לשרת עד לאמצע שנות השבעים בתור ניידת סיור משטרתית. גם ה'בריסקה 900' הוחלפה על ידי הבריסקה 1300 בשנת 1966.

מהנדס החברה סיפר בחיוך, כי יום אחד הגיע אליו לקוח זועם שרכש קונטסה 900, לאחר שקיבל פיצויים נדיבים מגרמניה, וביצע בה הרצה ככתוב, לכאורה, בספר. בפיו תלונה ואכזבה כי המנוע שבק חיים לפני תום תקופת ההרצה. לאחר בירור מהיר הובהר, כי הרוכש הבין שב-5,000 הקילומטרים הראשונים עליו לנהוג במהירות מתונה של 60 קמ"ש. וזה מה שהוא עשה: 60 קמ"ש בהילוך ראשון, 60 קמ"ש בהילוך השני ו-60 קמ"ש בהילוך השלישי.

אפרים אילין מרים כוסית לכבוד השקת דגם 'קונטסה' 1300, המצוידת בממסרה בעלת 3 הילוכים. קונטסה – המכונית הפרטית הנמכרת ביותר בישראל באמצע שנות ה-60, עוד לפני שהכירו את הפלא המכונה "סובארו"

'קונטסה' 1300, מס': 0000 בשירות משטרת ישראל. הרכב זכה לפופולאריות בזכות מנוע חזק ואמינות מוכחת

משלוח של 'קונטסה' 1300 בדרכו ליוון. תצלום ברציף נמל חיפה

'קונטסה' 1300 חדשה, בחזית הסוכנות המרכזית ביוון

'קונטסה' 1300, 2 דלתות, שיוצרה ביפן בלבד. פחות מ-20,000 יחידות יוצרו בשנתיים הראשונות, והוגדרה כמכונית שולית

הקונטסה צוידה במנוע בנפח 1,251 סמ"ק שהפיק 55 כוחות סוס ב-5,000 סל"ד. המנוע מוקם מאחורי הסרן האחורי, שגרם לא אחת להיגוי יתר ולסטיות לא מתוכנות. העיצוב האלגנטי והחזית נטולת הגריל הגיעו מבית ג'ובאני מיקולטי האיטלקי, שהיה אחד מהמעצבים המובילים באירופה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת. רוחק הסרנים גדל ל-2.28 מטר לרווחת הנוסעים. המכונית זכתה למוניטין אמינות מוכחת באותה התקופה, את אמינות שתהפוך את המכוניות היפניות, עשרים שנים מאוחר יותר, לשליטות השוק הישראלי.

דגמי משאיות של חברת 'הינו' היפנית, שיוצרו במקביל להרכבת ה'קונטסה' וה'בריסקה' בישראל

משאיות 'הינו' חוזרות לישראל – 2011. צילום: בני אביעד

'בריסקה' טנדר 900: פרסומת להצעת רכישה

'בריסקה' 900 הפרטית של בני אביעד בנעוריו

'בריסקה' טנדר 900: פרסום ביפן

זלמן דוד, מהנדס הרכב הראשי בחברה, באותה העת, ולימים קולגה שלי במשרד התחבורה, סיפר לי בחיוך כי הצפיפות הרבה לרגלי הנהג נבעה מהמבנה האנטומי של היפני המצוי, כפי שנחקר על ידי חיל האוויר האמריקאי, ממידות תאי הטייסים של האווירונים היפנים. בארץ תכננו וייצרו את מושבי הקונטסות מחדש, כדי לשפר את הנדסת האנוש. פשלה נוספת התגלתה בתבנית מרכב הקונטסה 900, באזור הדלת האחורית. מהנדס אריה רוס נסע ליפן, להבין מדוע המרווח המיועד להיאטם על ידי הגומי כה מרוחק ורק לאחר מכן תוקן הליקוי.

'בריסקה' טנדר 1300 עם תא מטען מוגבה

חברת הינו היפנית, יצרנית הקונטסה, התאחדה עם טויוטה והפסיקה את ייצור מכוניותיה הפרטיות. החברה התמקדה בייצור משאיות קלות וכבדות, אוטובוסים, נגררים ומנועי דיזל גדולים. טויוטה, שחששה לאבד את שווקיה במדינות ערב ולהסתבך עם משרד החרם הערבי, לא הסכימה לתת זכויות הרכבה לאילין לאף דגם ממכוניותיה המוצלחות של אותה התקופה.