בעקבות ועדת אביגדור ברתל הממשלתית, ניסתה הממשלה להכניס סדר בייצור הרכב. הוחלט שהמכוניות שייוצרו בארץ יהיו בעלות נפח שבין 1,000 סמ"ק ל 1,700 סמ"ק. אוטוקרס החליטה להרכיב מכונית טריומף חדשה 1,300, שצורתה ומכלליה זכו לביקורות טובות באנגליה. ממשלת ישראל שרצתה למנוע הרכבת מכוניות באותו נפח מנוע, כמו הקונטסה 1,300, בדומה למדיניות הסובייטית של אתם הימים, אילצה את ליילנד להסב את מנוע הטריומף ל – 1,500 סמ"ק עוד שנתיים בטרם הסתיים הפיתוח. מהירות ההסבה הפכה לכישלון, למרות שעל הנייר היא הייתה מוצלחת. כמה חודשים מאוחר יותר עברה אוטוקרס להרכיב את ה-1300, במקום ה-1500, על פי התכנית המקורית. כיום, הטריומפים היחידים, שמצליחים כאן, נמכרים בחנויות להלבשה תחתונה.

טריומף אנגלית. ההגה טלסקופי הניתן להתאמה לנוחיות הנהג

טריומף 1300. כל מרכב עבר תהליך כימי מיוחד למניעת חלודה

תא מטען מרווח ושימושי

טריומף 1,300 הוצגה באנגליה בשנת 1965, כמכונית מהפכנית אמיתית: מרכב אחוד בתצורת ארבע דלתות, הנעה קדמית, יחידת מנוע ותיבת הילוכים צמודים עם דיפרנציאל ביחידה אחת, מתלה אחורי נפרד, כל ארבעת הגלגלים עצמאיים, בלמי דיסק קדמיים, הגה טלסקופי הניתן להתאמה, ויסות אור בלוח המחוונים ועוד מפרט עשיר. מכונית פיברגלס ראשונה עם מכללי טריומף הושקה בפסח 1967, ואילו יצורן של הטריומף המשפחתיות נדחה שוב ושוב. בארץ החל הייצור רק בשנת 1968, כחודש לפני ייצורה של פורד אסקורט. מחירה עמד על: 14,495 לירות.

המנוע ותיבת ההילוכים בטריומף 1300 מורכבים כיחידה אחת על מסגרת נפרדת מגוף המכונית. ההנעה הקדמית מעניקה יציבות נסיעה ואחיזה משופרת בסיבובים

בישראל הורכבה הטריומף עד לשנת 1973, תחילה עם מנועי 1.5 ליטר ומאוחר יותר עם מנועי 1.3 ליטר מוצלחים יותר. ההספקים נעו בין 55 ל-60 כוחות סוס. סך כל היחידות שהורכבו בארץ עמד על 3,716 מכוניות. עזר ויצמן, בתפקידו כשר התחבורה, השתמש בטריומף כרכב השרד. לרכב יצא מוניטין מפוקפק בשל אמינותו הירודה, מורכבותו הטכנולוגית ועלות תחזוקתו הגבוהה. לאחר אין סוף תלונות על עגמת נפש, נכנעה החברה וחזרה לייצרה בשיטה הפשוטה והמוכחת – הנעה אחורית.

טריומף 1300 בתצוגת המכוניות של מועדון החמש, בפארק לאומי ברמת-גן – 2011. צילום: בני אביעד

התנהגות הכביש, עם ההנעה הקדמית, שמרה על היציבות ועל זוויות גלגול שטוחות יחסית, לבטיחות נסיעתם של נהגים בלתי מיומנים. ההגה התגלה ככבד וחסר משוב חוזר ותחושה רגישה. קוטר הסיבוב הגבוה חייב לא אחת תמרונים מורכבים, והגומי שחיבר את הדיפרנציאל לציריה נטה להישבר בנסיעה. מהלך המתלים תכנן למהלך קצר שפגע בנוחות הנוסעים, והחשש המתמיד שאיזו ציריה תעוף החוצה במהלך הנסיעה היה בעוכריה.

הדרקון

בשנת 1967 החלה אוטוקרס בייצור ה"דרגון" (DRAGOON), רכב שטח חקלאי קל שהתבסס על טריומף 1,500, והתחיל כמיזם עם חברת "פוני". אלא שרצה הגורל וישראל נכנסה למיתון עמוק והתכניות התעכבו. הדרגון עם מערכת הנעה כפולה, השתתף בכמה אירועי מרוצים בשנת 1969, לפני יציאתו מכלל שימוש. יוצרו כמה עשרות יחידות, אך לא אושר כלל לשווקם בישראל וגם ניסיונות היצוא כשלו.